תזמורת הגוונדהאוס היא תזמורת גרמנית מלייפציג. שמה מגיע מהמילה הגוונדהאוס, שפירושה "בית האריג", אולם הקונצרטים שבו היא ישבה.
מקורות הקונצרטים בלייפציג מתחילים ב-1743. בתחילה היו הופעות בבתים פרטיים ובפונדק. התזמורת עברה לאולם הגוונדהאוס ב-1781. בתחילת המאה ה-19 פליקס מנדלסון היה המנצח הראשי וביסס את המעמד המוזיקלי של המקום.
ב-1885 נפתח אולם חדש. במהלך השלטון הנאצי הושמדו חלקים מהזיכרון הציבורי של מנדלסון, וב-1944 נהרס האולם. הבניין הנוכחי, הבניין השלישי שנושא את השם גוונדהאוס, נפתח ב-1981. ב-2008 הושבה ושוחזרה אנדרטה של מנדלסון ליד כנסיית סנט תומאס.
לתזמורת היה קשר חזק עם מקהלת הנערים סנט תומאס. מקהלה זו (קבוצה של זמרים) הופיעה לעיתים קרובות עם התזמורת בכנסיות העיר. ב-1835 מנדלסון התמנה למנהל מוזיקלי של הכנסייה, וב-1840 קיבלו 27 נגנים מעמד רשמי כתזמורת העיר. רק ב-1920 כל נגני הגוונדהאוס הפכו לעובדי העירייה.
בעת עליית הנאצים ב-1933 הופסקו הופעות התזמורת והמקהלה בכנסיות. במהלך מלחמת העולם השנייה הופיעו בעיקר מוטטים, יצירות קצרות דתיות שבוצעו בשבתות. גם היום התזמורת והמקהלה משתתפות בטקסי תפילה וביצוע קנטטות של יוהאן סבסטיאן באך.
בין המנצחים הבולטים לאורך ההיסטוריה: פליקס מנדלסון, ארתור ניקיש, וילהלם פורטוונגלר, קורט מאזור שכיהן מ-1970 עד 1996, הרברט בלומסטדט משנת 1998 עד 2005, ריקרדו שאיי עד 2016, והמנצח הלטבי אנדריס נלסונס שהחל את כהונתו כמנהל המוזיקלי ב-2018.
פליקס מנדלסון; ארתור ניקיש; וילהלם פורטוונגלר; קורט מאזור; הרברט בלומסטדט; ריקרדו שאיי; אנדריס נלסונס
תזמורת הגוונדהאוס יושבת בלייפציג, גרמניה. השם גוונדהאוס אומר "בית האריג". זהו גם שם האולם שבו שיחקו.
הקונצרטים בעיר התחילו כבר ב-1743. בהתחלה ניגנו בבתים פרטיים ובפונדק. ב-1781 עברו לאולם הגוונדהאוס.
פליקס מנדלסון היה מנצח חשוב בתחילת המאה ה-19. המנצח הוא מי שמוביל את הנגנים.
האולם נהרס במלחמה ב-1944. הבניין הנוכחי נפתח ב-1981. ב-2008 הוצבה שוב מצבה של מנדלסון ליד כנסיית סנט תומאס.
לתזמורת יש קשר ישיר עם מקהלת הנערים של סנט תומאס. מקהלה זו היא קבוצת זמרים צעירים. הם ניגנו יחד בכנסיות בעיר והמשיכו לבצע מוזיקה דתית.
כמה מנצחים בולטים שבאו אחר כך: קורט מאזור, הרברט בלומסטדט, ריקרדו שאיי, ואנדריס נלסונס שמתחיל להנהיג ב-2018.
קורט מאזור; הרברט בלומסטדט; ריקרדו שאיי; אנדריס נלסונס
תגובות גולשים