תחרות משוכללת

תחרות משוכללת היא מודל תאורטי של שוק, שבו מניחים תנאים ברורים כדי לפשט את הניתוח.

הנחות עיקריות:
- ריבוי מוכרים וקונים, וכל אחד קטן מדי כדי להשפיע לבד על השוק.
- לכל המשתתפים מידע מלא על השוק (כל אחד יודע את מה שקורה).
- חופש התקשרות בין קונים למוכרים.
- היחידות הנמכרות הומוגניות בעיני הקונים (אותו מוצר).
- התנהגות רציונלית של מוכרים וצרכנים (מחפשים למקסם תועלת או רווח).
- אין התאגדויות eða קרטלים; כל אחד פועל לבד.
- אין השפעות חיצוניות; הפעילות משפיעה רק על המעורבים.

במודל זה מחירי הסחורות נקבעים על ידי היצע וביקוש. שיווי משקל הוא מצב שבו הכמות המבוקשת שווה לכמות המוצעת. יעילות פארטו היא מצב שבו אי־אפשר לשפר מצב של אדם בלי לפגוע באחר. לפי התיאוריה, מנגנון ה"יד הנעלמה" (פעולות פרטיות שמייצרות תוצאה חברתית) דוחף את השוק לכיוון שיווי המשקל ויעילות.

המודל אינו תיאור מדויק של המציאות. בפועל יש השפעות כמו מונופולים, קרטלים, התערבות ממשלתית, חסמי כניסה, מכסים, יצרנים או צרכנים לא־רציונליים, היעדר מידע מושלם וסטיות אחרות מההנחות. נהוג להשתמש בתחרות משוכללת כקירוב, כדי לבחון היבטים מסוימים של השוק בתנאי מעבדה.

חוקרים בסוציולוגיה כלכלית טוענים שההנחות על סימטריה בכוח בין יצרנים לצרכנים אינן עומדות במציאות. קיטוב ההון означает שמעטים מחזיקים ברוב ההון, וזה מאפשר להם לקבוע מחירים גבוהים מהשיווי המשקל. כלכלנים אחרים מדגישים שהכלכלה מערכת מורכבת, וההשמטה של מרכיבים מרכזיים משבשת תחזיות. לדוגמה, פרופ' סטיב קין הראה שהשמטת השפעת החוב מהמודלים מנעה מזיהוי המשבר הכלכלי של 2008.

תחרות משוכללת היא רעיון כלכלי שמשמש להבהרת איך שוק עובד. (מודל פשוט).

תנאים חשובים:
- הרבה מוכרים והרבה קונים.
- כולם יודעים מה שקורה בשוק. (מידע מלא = כולם יודעים את הפרטים).
- קונה יכול לקנות מכל מוכר, ולהפך.
- המוצרים זהים בעיני הקונים.
- כל אחד מנסה להחליט בצורה הוגנת לטובת עצמו. (רציונלי = חושב מה טוב לו).
- אין הסכמים בין מוכרים או בין קונים.
- אין השפעות חיצוניות; כל פעולה נחשבת רק על המעורבים.

במודל זה המחירים נקבעים על ידי היצע וביקוש. שיווי משקל זה מצב שבו הכמות שהקונים רוצים שווה לזו שהמוכרים מוכרים. "יד נעלמה" זה רעיון שאומר שפעולות אישיות יכולות להביא לתוצאה טובה לכולם.

זהו מודל תיאורטי ולכן לא תמיד נכון במציאות. יש חברות גדולות שמחזיקות בכוח, ממשלות שמתקשרות, חוקים שמגבילים כניסה לשוק, ובעיות מידע. מבקרים אומרים שהמודל מדלג על דברים חשובים. למשל, הפרופסור סטיב קין טען שהמודלים שהזניחו את החוב לא הצליחו לצפות את המשבר של שנת 2008.