תיאודור לבנשטיין-לביא נולד בטורנו סוורין ב-1905. הוא למד פסיכולוגיה וסיים דוקטורט בחינוך באוניברסיטת בוקרשט. עבודת הדוקטורט שלו הייתה בתחום פסיכו-פדגוגיה, כלומר חקר הקשר בין נפש הילד ושיטות החינוך.
בין שתי המלחמות היה פעיל בעיתונות היהודית והספרותית ברומניה. כתב במוספים ועבד כעורך בעיתונים ציונים ונוער. ניהל בתי ספר יהודיים בבוטושאן ובפלוישט, ובתקופה של הגבלות על יהודים לימד היסטוריה יהודית במוסדות יהודיים בבוקרשט.
לבנשטיין הוביל מחלקות תרבות בהסתדרות הציונית ברומניה ונחשב לתאורטיקן מרכזי של הציונות שם. הוא פרסם ספרים ומאמרים על ציונות, על ההיסטוריה היהודית ועל הרצל.
בשנות ה-40 וה-50 פרסומיו נמשכו, אך בימי המשטר הקומוניסטי הוא נעצר בשל פעילות ציונית. הוא היה במעצר ובבתי סוהר בשנים 1950, 1955.
לאחר שחרורו עלה לישראל ב-1957 ועִברת את שמו ל"לביא". בישראל לימד היסטוריה של עם ישראל ופילוסופיה באוניברסיטה העברית.
ב-1960 היה אחד מעדי התביעה במשפט אייכמן. כעוד חוקר, עבד עם יד ושם וייסד באוניברסיטה העברית מרכז לחקר היסטוריה של יהדות רומניה.
פרסם מחקרים וספרים על מצוקת יהודי רומניה ופעולות ההצלה, ובערך 1965 יצא ספרו על מאמצי הצלת יהדות רומניה. לאחר הפרישה המשיך לעבוד בהתנדבות ולארגן ארכיונים ותעודות.
בשנות ה-1970 הוציא את כתב העת "תולדות", שעסק בין השאר בסוגיות של חקירה תרבותית והיווצרות תיאוריות לגבי היהודים.
לביא פרסם בעברית וברומנית. בין כתביו הבולטים: "תולדות הציונות" (1934, נדפס שוב 1945), "ישראל בעמים" (1939, יחד עם נחום קיצלר), מונוגרפיה על הרצל ו"N-a fost pisica neagră" (1968), שבו תיאר את התקופה בה נרדפו ציונים ברומניה.
נפטר ב-2 באוגוסט 1983 ונקבר בהר המנוחות. ארכיונו והכתבים שלו נשמרו במרכזי מחקר, וב-2012 התפרסמה אוספת מכתבים משנות 1958, 1983.
תיאודור לבנשטיין נולד ב-1905 ברומניה. הוא למד על נפש האדם והיה גם מורה. נפש האדם זה חקר מה שקורה במחשבות וברגשות.
הוא עבד בעיתונים יהודיים ונהל בתי ספר. כתב ספרים על הציונות. ציונות זה רעיון שרוצה בית לאומי לעם יהודי.
בשנות ה-50 הוא נעצר בגלל פעילות ציונית. זה אומר שרדפו אותו כי רצה שהיהודים יוכלו לעלות לארץ.
ב-1957 עלה לישראל ושינה את שמו ללביא. הוא לימד היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה.
ב-1960 הוא העיד במשפט אייכמן. המשפט התייחס לפושעים שהרגו יהודים בשואה.
לביא כתב על יהודי רומניה ועל ניסיונות להצילם. הוא עבד במוסדות מחקר ושמר מסמכים חשובים.
נפטר ב-1983. מכתבים שלו משנים מאוחרות יותר נאספו ופורסמו.
תגובות גולשים