תכתיב וינה ניתן ב־30 באוגוסט 1940 כהחלטת בוררות (בוררות = כשהצד שלישי נותן פסק דין בסכסוך) בסכסוך בין רומניה והונגריה. ההחלטה ניתנה על ידי גרמניה הנאצית ואיטליה הפאשיסטית.
לפני זה נערכו שיחות בטורנו סברין שהיכשלו. ההונגרים דרשו בערך 70,000 קילומטרים רבועים משטח רומניה.
בהתכתיב נקבעו מחדש הגבולות: חלק גדול מטרנסילבניה, 43,492 קילומטרים רבועים, הועבר להונגריה. השינוי העביר יותר מ־2,600,000 תושבים מריבונות אחת לאחרת.
שתי המדינות הביעו אכזבה. התכתיב השפיע על המצב הפוליטי ברומניה: ב־6 בספטמבר 1940 הודח קרול השני ועלתה לשלטון הממשל הלאומי־לגיונרי בראשות יון אנטונסקו. אנטונסקו ביקש לערער על ההחלטה ופנה להיטלר, שהגביל את תגובתו להבטחות בלתי מחייבות.
לאחר מלחמת העולם השנייה, בחוזה השלום בין רומניה והונגריה, בוטלו סעיפי התכתיב והגבולות חזרו לקדמותם.
יהודי צפון טרנסילבניה, כחלק מאוכלוסיית החבל, עברו לריבונות הונגרית כתוצאה מהתכתיב. רבים מהם נשלחו למחנות השמדה ב־1944, לאחר כיבוש הונגריה על ידי גרמניה.
זה היה פסק בוררות ב־30 באוגוסט 1940. בוררות היא דרך שבה צד שלישי מחליט במחלוקת.
גרמניה ואיטליה קבעו בין רומניה והונגריה מה יהיו הגבולות.
לפני זה היו שיחות בטורנו סברין שלא הצליחו.
התכתיב העביר חלק גדול מטרנסילבניה להונגריה. זה היה 43,492 קילומטרים רבועים.
יותר מ־2,600,000 אנשים הפכו לאזרחים של מדינה אחרת.
ב־6 בספטמבר 1940 הודח המלך קרול השני. יון אנטונסקו עלה לשלטון וניסה לשנות את ההחלטה.
אחרי מלחמת העולם השנייה ביטלו את התכתיב וחזרו לגבולות הקודמים.
יהודי צפון טרנסילבניה עברו להונגריה. ב־1944 רבים מהם נשלחו למחנות השמדה ולא שרדו את המלחמה.
תגובות גולשים