תֵּל דָּן (בערבית: תל אל-קאדי) הוא תל כשל אליפסה בחלק הצפוני של שמורת תל דן, חצי קילומטר מצפון לקיבוץ דן בעמק החולה.
גובהו 204 מטרים מעל פני הים, שטחו כ-200 דונם וקוטרו 400, 500 מטרים. התל מזוהה עם העיר דן המוזכרת במקרא.
הממצאים הקדומים ביותר מגיעים למחצית האלף ה-5 לפנה"ס, תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית). היישוב התמשך כמה מאות שנים ואז ננטש לכאלף שנים.
באמצע האלף ה-3 לפנה"ס קמה בעיר העי־כנענית בשם ליש, שנזכרת גם במקורות עתיקים. העיר סחרה עם מסופוטמיה וצידון. התגלו פריטים ממה שנקראת התרבות המיקנית (יוון), כולל קבר מיקני עם שרידים של כארבעים איש.
במאה ה-15 לפנה"ס נכבשה העיר בידי תחותמס השלישי.
החפירות נעשו בין 1966 ל-1974 על ידי אגף העתיקות, ובהמשך על ידי מכון גליק בראשות אברהם בירן.
בתל נחשפו 16 שכבות מהתקופה הברונזה-ברזל, וכן שכבות פרסית־הלניסטית, רומית ומוסלמית.
לאחר גלות ישראל בשנת 733 לפנה"ס המשיך להיוותר יישוב, בזכות החלפות אוכלוסין בידי האשורים. בתקופה ההלניסטית המשיך הפולחן באתר, ובתקופה הרומית רובע המיושב עזב לעבר בניאס.
השרידים הבולטים הם שער העיר הכנעני בצד הדרום־מזרחי והסוללה המקיפה את התל. הסוללה מתוארכת לתקופת הברונזה התיכונה (כ-1750, 1550 לפנה"ס) ויש לה גרעין אבן כבד. גובהה המשוחזר כ-20 מטרים ובסיסה 50, 60 מטרים. חוקרים אינם מסכימים אם הסוללה שימשה להגנה או למראה כוח.
שער העיר בנוי מ-47 נדבכי לבנים בוץ ומתוארך לסביבות המאה ה-18 לפנה"ס. הוא גבוה 7 מטרים ורחב כ-15 מטרים. השער כולל קשת לבנים שמורה, שני מגדלים ושני תאים בכל צד, ומעבר של כ-10 מטרים שמוביל לרחוב פנימי. שער זה, המכונה "שער שלוש הקשתות", הוא השער הקשת הקדום השמור ביותר שגילו בעולם. הוא שימש כאבן דרך במחקר על השימוש בקשתות בתקופה הכנענית.
בשנת 2001 הוקמה סככה לשימור השער, ותוקנו סדקים בחזיתו.
בצד הצפוני של התל נמצא מתחם פולחני גדול מתקופת המלך ירבעם בן נבט (מאה ה-10 לפנה"ס והלאה). כאן התגלו מתקנים לעיבוד שמן זית (בית בד), שהיו חלק מהפעילות הטקסית: משיחת שמן, הדלקת נרות וניסוך.
נמצא גם מכלול למיחזור מתכת ששטחו כמעט דונם, הגדול מסוגו בארץ.
המקדש מזוהה עם המקדש שתיאר המקרא כתחליף לבית המקדש בירושלים. במקום נמצאו עצמות חיות טהורות, מזבח מאבני גוויל עם חורי ניקוז ולידו מדרגות, מה שמעלה שאלות על הנוהגים במקום.
בסביבת המקדש נמצאו מחתות וכלים פולחניים, וכן מבנים שנבנו בתקופות מאוחרות יותר (אחאב, ירבעם בן יהואש).
הפולחן במקום המשיך גם בתקופות ההלניסטית והרומית. נמצאה כתובת דו‑לשונית יוונית־ארמית שתאריך אותה.
חומת העיר המשוחזרת מיוחסת ככל הנראה לזמנו של ירבעם. דרומית לתל נחשף שער ישראלי גדול, שבו חלק חיצוני, חלק אמצעי עם ארבעה תאים, וחלק פנימי שמוביל פנימה דרך הסוללה. בסמוך נמצאו אבני סף, שקעים לצירי דלתות ואבני עצירה. מזרחית למגדל ליד השער נמצאו חמש מצבות בזלת, שאולי שימשו כבמת שער.
בסמוך למעין בחלק T-1 נחשף מבנה ציבורי מתקופת הכיבוש האשורי, ברבע השלישי של המאה השמינית לפנה"ס. לאחר כיבוש תגלת-פלאסר השלישי הפכה דן למרכז אזורי. תחת השלטון האשורי חזרה העיר להתאושש, הגיעה אוכלוסייה חדשה ונבנה מבנה אימפריאלי המראה מאפיינים של שליטה אשורית.
בשנת 1993 נמצאה כתובת תל דן ליד השער הישראלי. הכתובת, המיוחסת לחזאל מלך ארם על פי ההצעת החופרים, נודעה כאזכור החיצוני הקדום ביותר לבית דוד. הקטע חסר וקטוע, ולכן חלקים ממנו הושלמו בהשערות. הכתובת מוצגת במוזיאון ישראל. הארכאולוג שחשף אותה הוא אברהם בירן.
השם דן מופיע במקרא כבר בספר בראשית ובספרים מאוחרים יותר (יהושע, שופטים). המסורת המקראית אומרת שבני שבט דן כבשו את העיר ושמה היה מקום בטוח. לאחר פילוג הממלכה בנה ירבעם מקדש בבית אל ובדן. העיר עמדה על גבול ישראל וארם ונדדה בין שליטים שונים. אחרי חורבן ממלכת ישראל, מוזכרת דן בהקשר לשיקום פסח בימי חזקיהו, מה שמרמז ששכניה היו עדיין בני ישראל.
תֵּל דָּן הוא תל גדול בעמק החולה. תל הוא גבעה ארכיאולוגית, שכבות של ישובים ישנות.
התל נמצא חצי קילומטר מצפון לקיבוץ דן. הוא בגובה 204 מטרים ושטחו כ-200 דונם.
התגלו במקום שרידים מלפני אלפי שנים. יש ממצאים מנאוליתית (תקופת האבן), מהתקופה הכנענית, מהמיקנים של יוון, וממתי הברזל והרומיים.
העיר הכנענית נקראה ליש. היא סחרה עם ערים רחוקות. מצאו גם קבר מיקני שבו היו כארבעים אנשים.
נמצאו חומה וסוללה גדולות מסביב לתל. הסוללה בנו אותה לפני כ-3,700 שנים. היא חזקה וכבדה.
נמצא גם שער גדול ומרשים, עם קשת לבנים ושני מגדלים. זהו השער הקשת הקדום הידוע ביותר בעולם.
בשנת 2001 הוקמה סככה לשימור השער.
בצד הצפוני של התל נמצאה חצר מקודשת עם מקדש. מקדש הוא מקום שבו אנשים עושים פולחן.
נמצאו מתקנים לעיבוד שמן זית, שמשתמשים בו בטקסים. נמצאו גם כלי פליז וכלים פולחניים.
המקדש מזוהה עם מקדש שבנה ירבעם בן נבט לפני אלפי שנים.
חומת העיר המשוחזרת שייכת כנראה לזמנו של ירבעם. ליד השער נראו אבני סף, שקעים לדלתות ומצבות בזלת.
האימפריה האשורית כבשה את האזור במאה השמינית לפני הספירה. באותה תקופה בנו מבנה שלטוני ליד המעין. דן הפכה למרכז אזורי.
בשנת 1993 נמצאה כתובת אבנים באתר. בכתובת מוזכר "בית דוד". זהו אזכור חיצוני מוקדם לשם דוד המלך.
השם דן מופיע גם במקרא. לפי הסיפורים, שבט דן לכד את העיר. אחרי פילוג הממלכה בנו שם מקדשים והעיר עברה מיד ליד בתקופות שונות.
תגובות גולשים