תל חי

תל חי הייתה חווה חקלאית קטנה באצבע הגליל, בצפון הארץ, שהפכה במהלך המאה ה-20 לסמל של לחימת מעטים מול רבים ולערך ההתיישבות. החווה הוקמה אחרי שרכשה אדמות הברון רוטשילד ב-1893, וכבר בראשית המאה הגיעו לשם חלוצים שניסו לעבד את האדמה ולבסס נוכחות יהודית.


בשנת 1905 הועבר שטח לטיפול קבוצה קטנה של חלוצים. הם בנו חצר חקלאית, רפת ומבנים נוספים, והתור הזה כלל כמה מתיישבים בולטים. בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה נחלש השלטון באזור בעקבות הסכמי חלוקת השטחים בין בריטניה וצדפת (הסכמי סייקס, פיקו). אז החלו מרידות והתקפות של קבוצות ערביות כנגד השלטון והיישובים היהודיים בגליל.


ב־1 במרץ 1920 פורצה לתל חי התקפה של קבוצה גדולה של בדואים חמושים. בקרב נהרגו מספר מגינים, ביניהם יוסף טרומפלדור, שהיה מפקד מתנדבים ונודע באמונתו בעמידה על הקרקע. בזמן ההתקפה פוצצו חדרים בחצר, פרצו חילופי אש והמגינים החליטו בסופו של דבר לנטוש ולשרוף את החווה. חלק מהפצועים פונו לכפר גלעדי, ושם מת טרומפלדור בדרך.


כמה חודשים לאחר האירועים לחמו כוחות צרפתיים נגד המעשה, ובהמשך חזרו המתיישבים לאזור באוקטובר 1920. לבסוף אזור אצבע הגליל נכלל בתחום המנדט הבריטי, המנדט הוא שלטון שמדינה זרה מנהלת באופן זמני שטח. יש מחלוקת בין חוקרים על מידת השפעת קרב תל חי על קביעת הגבולות, אך בעיני רבים האירוע חיזק את האמונה שההתיישבות היא גורם מוכר בשטח.


נופלי תל חי נקברו בין תל חי לכפר גלעדי. במקום הוצבה אנדרטה, פסל "האריה השואג". החצר שוקמה לאחר קום המדינה והפכה לאתר הנצחה ולמוזיאון על ראשית ההתיישבות. סביב המקום פועלות כיום מכללה, פארק תעשייה ומוסדות חינוך ותרבות.


לאחר נפילתו של טרומפלדור הוסיפו גדודי העבודה את שמו לשם הגדוד, כדי לשמר את מורשת ההתיישבות וההגנה.


בתנועת בית"ר מקובל לברך ב"ברכת תל חי" ולהזכיר את האירוע כחלק ממסורת התנועה.


תנועות נוער, ובהן "מכבי הצעיר", עורכות ביקורים ואירועים באנדרטה כהנצחה.


י״א באדר הפך ליום זיכרון ממלכתי, "יום תל חי". מדי שנה נערכים טקסי זיכרון ברחבת האריה השואג, ובתנועות הנוער נערכות עליות ופעילויות זיכרון.


מאז שנות ה-50 שוקמה החצר והוקמו במקום מוסדות לימוד, תצוגות היסטוריות ואכסניה לנוער. בשנת 2005 הוכרז האתר כגן לאומי. מצפון לחצר עומדת כיום מכללת תל חי, ובקרבתה פארק תעשייה ומוזיאונים.

תל חי הייתה חווה חקלאית קטנה בצפון הארץ. בארץ קנו את האדמה בסוף המאה ה-19.


קבוצה קטנה של חלוצים חיה ועבדה במקום. אחרי מלחמת העולם הראשונה הופיעו מריבות באזור. קבוצות ערביות תקפו יישובים קטנים.


ב־1 במרץ 1920 הגיעו תוקפים חמושים. פרצה מלחמה קטנה בחצר. כמה מגינים נהרגו, ביניהם יוסף טרומפלדור, שנחשב גיבור על שאהב את הארץ.


כמה חודשים אחרי האירוע חזרו המתיישבים לאזור. יש ויכוח בין ההיסטוריונים עד כמה האירוע שינה את הגבולות, אך רבים ראו בו סימן לאומץ ולחשיבות הישיבה על הקרקע.


נבנה במקום קבר ואנדרטה בשם "האריה השואג". החצר שוקמה ומציגה חפצים וסיפורים על החלוצים. היום יש במקום מכללה ואתרים לתיירים ולזיכרון.