תלמה ילין (צ'לנית)

תֶלמה יֶלין (בֶּנטוִויץ') (15.3.1895, 21.3.1959) הייתה צ'לנית ישראלית ילידת אנגליה, בעלת שם עולמי. בית הספר התיכון לאמנויות בגבעתיים קרוי על שמה.

נולדה בלונדון ב-1895, התשיעית מבין 11 ילדיהם של שושנה והרברט בנטוויץ'. המשפחה עלתה מלורד פוזנן ופעלה בציונות; בביתם ביקרו בין השאר תומכים מובילים של רעיון הציונות. אמה קבעה לה אילו כלי לנגן, והיא בחרה בצ'לו (צ'לו הוא כלי מיתר גדול שמנגנים עליו בּקשת) ואהבה אותו לכל חייה.

בגיל 16 עברה לפריז ללמוד אצל האמן הספרדי פאבלו קזאלס, ולימדה גם אצל הצ'לן אנדריי הקינג. הופיעה בהרכבים משפחתיים, וניגנה בפני חיילי מדינות ההסכמה בצרפת במלחמת העולם הראשונה. ב-1919 הגיעה לארץ ישראל והתיישבה לזמן קצר בזכרון יעקב, שם החלה גם בפעילות חינוך מוזיקלי ובארגון קונצרטים.

ב-1921 נישאה לאדריכל אליעזר ילין והיו להם ארבע בנות. המשיכה להופיע באירופה, הקליטה והופיעה ברדיו. התגוררה בירושלים; בעלה היה אחד מתכנני שכונת רחביה. בזמן מלחמת העולם השנייה עבדה בצנזורה הבריטית בארץ והמשיכה ללמד צ'לו. לאחר פטירת בעלה ב-1945 התמסרה עוד יותר לנגינה ולהוראה. ב-1953 הצטרפה ל"הרביעייה הישראלית" כחברה הקבועה. נפטרה באביב 1959 ונטמנה בהר המנוחות.

הותירה ארבע בנות; בין צאצאיה נכללות דמויות מעולם האמנות, ביניהן השחקנית שרון הכהן-בר.

בשנת 1962 נפתח בתל אביב תיכון לאמנויות שנקרא על שמה, ועבר ב-1980 לשכונת בורוכוב בגבעתיים. ברחוב ברמת בית הכרם בירושלים קיים רחוב בשם "תלמה". ארכיונה (1917, 1959) שמור במרכז למוזיקה של הספרייה הלאומית. אחותה מרג'רי בנטואיץ' כתבה ביוגרפיה עליה באנגלית (1964), שאותה תרגמו לעברית ופרסמו ב-1981.

ישנן תמונות וציורים שלה ושל בני משפחתה, כולל דיוקן וצילומים מהופעות ומקיר בית הספר על שמה.

תלמה ילין נולדה בלונדון ב-1895 ונפטרה ב-1959. היא הייתה צ'לנית מפורסמת. צ'לו הוא כלי מיתר גדול שמנגנים עליו בקשת.

אמה בחרה לה לנגן בצ'לו כשהייתה ילדה. בגיל 16 היא נסעה לפריז ללמוד אצל האמן פאבלו קזאלס. היא הופיעה בהופעות משפחתיות וניגנה לחיילים במלחמת העולם הראשונה.

ב-1919 באה לארץ והתיישבה לזמן מה בזכרון יעקב. ב-1921 נישאה לאדריכל אליעזר ילין. היו להם ארבע בנות. היא לימדה צ'לו והופיעה ברדיו ובקונצרטים. אחרי מות בעלה ב-1945 המשיכה לנגן ולהעביר שיעורים. ב-1953 הצטרפה לרביעייה מוזיקלית. היא נפטרה ב-1959 ונקברה בהר המנוחות.

בשנת 1962 נפתח תיכון לאמנויות שקראו לו "תלמה ילין". יש רחוב בשם "תלמה" בירושלים. תיק של מכתבים ותמונות שלה שמור בספרייה הלאומית.

יש תמונות וציורים שלה, כולל ציור גדול על קיר בבית הספר שנקרא על שמה.