תמוז הוא חודש בלוח הבבלי ובבלוח העברי. לפי המסורת המקראית הוא החודש הרביעי. לפי המסורת של חז"ל הוא החודש העשירי. החודש נופל בתחילת הקיץ.
בלוח העברי הקבוע יש בתמוז 29 יום. זה נקרא "חודש חסר" (חודש בעל 29 יום). לפי כללי הלוח שהונהגו בתקופת האמוראים, יום א' בתמוז יכול לחול ביום ראשון, שלישי, חמישי או שישי. מאחר שסיוון, החודש שלפניו, כולל 30 יום, ר״ח (ראש החודש) נחגג יומיים: יום ל' בסיוון ויום א' בתמוז.
במקורות העתיקים קראו לחודשים בראשית לפי המספר שלהם מניסן, לכן תמוז נקרא גם "החודש הרביעי". השם "תמוז" מקורו באכדית ובשומרית בשם Dumuzi (דמו, זיד בעברית), שהיה שם של אל הפריון, אל הקשור לפוריות ולקציר. באכדית ובשומרית השם השתמר כשם החודש בלוח הבבלי. במקורות יהודיים ופרשניים נידונה גם ההשקפה שהשם קשור לחום והסקה, וזה מתאים לשיא הקיץ.
בזמן גלות בבל שמות החודשים הבבליים נכנסו לשימוש בעברית, ומשם נשאר השם תמוז עד היום. בביתא ישראל קראו לחודש "תמוס". תמוז משמש גם כשם לחודש יולי בחלק ממדינות המזרח התיכון.
מזל החודש הוא מזל סרטן (מזל = סימן זיהוי בשמיים שנקשר לחודש). במגילות קומראן מזל תמוז מצוין כמזל אריה. בתרבות העברית המודרנית יש גם אזכורים אמנותיים לחודש זה. למשל נעמי שמר כתבה שיר בשם "אמצע התמוז" שבו נשקפת תמונה של מוות שמסיים את החיים. זאת ניגודיות למושג הקדום של תמוז כזמן שיא הקיץ ופוריות.
תמוז הוא חודש בלוח העברי והבבלי. בחלק מהמסורות הוא החודש הרביעי. בחלק אחר הוא העשירי. הוא מתחיל בתחילת הקיץ.
בלוח העברי יש בתמוז 29 יום. חודש כזה קוראים "חודש חסר" (חודש בן 29 יום). בגלל שסיוון לפניו יש 30 יום, ראש החודש הוא יומיים: יום 30 בסיוון ויום 1 בתמוז.
השם תמוז מגיע משם של אל בימי קדם, דומוזי (Dumuzi). אל זה קשור לפריון. בשיבת ציון וביתא ישראל השם נשמר לשם החודש. בחלק מארצות המזרח התיכון קוראים לחודש יולי "תמוז".
אנשים קשרו לתמוז מזל בשמים שנקרא סרטן (מזל = סימן בכוכבים). יש גם כתבים שמקשרים את תמוז למזל אריה. משוררים כמו נעמי שמר כתבו על תמוז בדרכים שמראות את הקיץ ואת החיים סביב.
תגובות גולשים