תמול שלשום

תמול שלשום הוא רומן של ש"י עגנון שפורסם ב-1945. העלילה עוסקת בחייו של יצחק קומר, מאז עלייתו לארץ בתקופת העלייה השנייה (גל גדול של מהגרים יהודים) ועד מותו. לפי הרומן העלילה מתרחשת בערך בשנים 1908, 1911.

יצחק קומר עולה מארצו ומגיע ליפו אחרי דרך ארוכה. הוא מחפש עבודה ונאלץ לעסוק בצביעה, אף שרצה לעבוד באדמה. ביפו הוא מתיידד עם רבינוביץ ועם דמויות נוספות, ומתחבר לסוניה צוויירינג. אחרי פרידה עובר לירושלים, שוכר חדרים, משרת כצבע ולומד לצייר שלטים. בירושלים הוא מכיר משפחות דתיות, מתאהב בשפרה, ובסופו של דבר מתחתן אתה.

דמות חשובה ברומן היא כלב חוצות בשם בלק. יצחק צבע על עורו של הכלב מילת גינוי "כלב משוגע". הכיתוב משנה את יחס האנשים לבלק, והכלב מתקשה להבין מה קרה. לבסוף נשך בלק את יצחק, ופציעתו החמירה עד מותו. האירועים סביב בלק מקשרים בין הקשרים החברתיים והשינויים בעולמם של הדמויות.

הרומן ניתח רבות את סוף יצחק ואת משמעות דמות בלק. חלק מהפרשנים קוראים בבלק ביטוי לתשוקות ולקונפליקטים הפנימיים של יצחק. אחרים רואים בו סימבוליקה על אמנות, יצירה או תהליכים פסיכולוגיים.

ברומן אפשר למצוא קווי דמיון לחייו של עגנון עצמו: העלייה לארץ, מקומות מגורים ביפו וירושלים, והקושי למצוא פרנסה. גם מוטיב הצביעה מופיע כמטאפורה לכתיבתו של המחבר.

הרומן משלב דמויות ואירועים מההיסטוריה המקומית של התקופה. מופיעים שמות ודמויות ממשיות מעיתוני התקופה ומאנשי ציבור. שילוב זה נותן לרומן ממד תיעודי־היסטורי.

תנועתו של יצחק בין יפו וירושלים משקפת מעבר בין עולם חילוני-ציוני לבין עולם דתי־מסורתי. יפו מוצגת כמרכז החיים החומריים והחילוניים; ירושלים כמרכז המסורת והדת. הניגוד הזה מוביל לחיבור כואב אצל הגיבור.

בלק מופיע כדמות מרכזית שנייה רק ליצחק. בתחילה הוא כלב רחוב רגיל, אך ברומן מתוארת גם עולמם הפנימי של כלבים אלה. בלק מקבל מחשבות ורגשות שנוטות לפרשנויות סימבוליות.

כמו בכתבי עגנון אחרים, גם כאן יש רמזים לטקסטים מקראיים, לתורת חז"ל, ולשירה יהודית וישראלית. הפתיחה והשם "תמול שלשום" מקשרים למקרא ולמגילת רות מבחינת מוטיבים של גאולה ויחסי גאולה.

הרומן יצא תחילה בשני חלקים ב-1945, 1946 ואחר כך ככרך אחד. עגנון עיבד ממנו קטעים ושילב סיפורים קודמים. ברשימותיו צוין כי עגנון עבד על הספר שנים רבות.

הרומן זיכה את עגנון בפרס אוסישקין וזכה לשבחים רבים. מבקרים ראו בו רומן ארצישראלי מרכזי ומשמעותי.

הרומן עובד לרדיו בשנות ה-70 בסדרת תסכיתים. ניסיונות להעלותו על הבמה נעשו במספר מופעים, אך לא כל ההצגות זכו להצלחה מסחרית או ביקורתית.

"תמול שלשום" הוא ספר ארוך (רומן). הוא נכתב על ידי ש"י עגנון ויצא ב-1945.

יצחק קומר עולה לארץ בתקופת העלייה השנייה. העלייה השנייה = תקופה שבה עלו הרבה יהודים לארץ. יצחק מחפש עבודה ומוצא פרנסה כצבע. הוא גר תחילה ביפו, אחר כך בירושלים.

ביפו הוא מכיר חברים וסוניה. בירושלים הוא מתאהב בשפרה, אישה צנועה. הוא מתחתן בשפרה.

בלק הוא כלב רחוב. כלב רחוב = כלב ללא בית. יצחק כתב על גבו של בלק מילים שגרמו לאנשים לפחד ממנו. אז האנשים התנהגו אחרת עם הכלב. בלק לא הבין למה.

יום אחד בלק נשך את יצחק. יצחק חלה ומת. המקרה קשור גם לשינוי ביחס האנשים וסיום הבצורת (גשמים חזרו אחרי מותו).

בספר יש הרבה דמויות ומקומות מהזמנים ההם. יש בו גם הקשרים לטקסטים יהודיים ישנים. המבקרים אהבו את הספר. הוא נחשב לאחד מהרומנים החשובים של עגנון.

הספר הוסב לתסכיתי רדיו ולמחזות. חלק מן הקטעים של בלק הופיעו גם כספר נפרד בשם "כלב חוצות".