תמר בגרטיוני (1166, 1213 לערך) הייתה מלכת גאורגיה משנת 1184 ועד מותה. שלטונה נחשב לתקופת הזהב של הממלכה. היא הרחיבה את גבולותיה של גאורגיה והפכה אותה למעצמה פאן-קווקזית, משם הקווקז ועד צפונית לאיראן ולתוך אסיה הקטנה. נתיניה כינו אותה בשמות מל-list: "מלך המלכים" ו"תמר הגדולה".
תמר נולדה לכס המלכות הגאורגי. אביה, גיאורגי השלישי, הכריז עליה כיורשת משותפת כבר ב-1178. תקופת ילדותה לוותה במרד אצילים שהודחק בידי אביה, והוא חיזק את מעמדה לפני מותו.
לאחר מות אביה ב-1184 הפכה תמר לשליטה יחידה. חלק מהאצילים התנגדו לשלטונה כי הייתה אישה. כדי להשיג תמיכה ובשל לחץ האצולה, נישאה בתוקף ליאורי בוגוליובסקי ב-1185. הנישואים נכשלו; יורי ניסח הפיכות וגירשו אותו ב-1187.
תמר בחרה בשנת 1191 בדוד סוסלן, נסיך אלאני, כבן זוגו שלט לצד המלכה. הוא היה מפקד צבאי חזק ותמך בה מדינית וצבאית. להם נולדו שני ילדים: גיאורגי (העתיד גיאורגי הרביעי) ורוסודן.
מעמדו של דוד נקרא "מלך מלווה", תואר שמציין בעלות תואר מלכותי אך כפיפות לשלטונה של תמר. בתיעודים כונתה תמר "מפה" (ריבון), תואר ניטראלי במגדר.
תמר חידשה מדיניות התפשטות וניצלה את ירידת כוחם של הסלג'וקים. היא נשענה על צבאות חזקים ובעלי ברית מקומיים. ב-1195 הגיעה ניצחון מכריע בקרב שמכור (Shamkor), בו הובסו כוחות מוסלמיים תחת הנהגת אבו בכר. הכוחות הגאורגים כבשו ערים כמו שמכור וגאנג'ה, והשפיעו על אזורי ארמניה ואזורי הצפון-מערב של המזרח הקרוב.
בשנת 1204 נוסדה אימפריית טרפזונטס על חופי הים השחור, בתמיכה גאורגית. תמר ניהלה קשרים דיפלומטיים עם מדינות ועם מוסדות נוצריים. היא תמכה במנזרים גאורגים בארץ הקודש ובאתוס הנוצרי. ניסיונותיה להחזיר רכוש מנזרים בירושלים ולרכוש שרידים קדושים הופיעו במקורות של התקופה.
בזמנה הגיעו אמנות, ארכיטקטורה וספרות לשיא. מאבקי הכוח עם האצולה המשיכו, אך תמר שימרה את אחדות הממלכה באמצעות מינוי נאמנים וביזור סמכויות. המשק והמסחר שגשגו, ומטבעות עם כתובות בגאורגית ובערבית הונפקו באותה תקופה.
התרבות הגאורגית פרחה: נבנו כנסיות וקתדרלות, ספרות פרחה ובראשה היצירה האפית של שותא רוסתוולי, "עוטה עור הנמר". היצירות שילבו אלמנטים ביזנטיים ופאנסלוווניים.
תמר נפטרה ממחלה, ככל הנראה ב-1213, לאחר שהכתירה את בנה גיאורגי כשליט משותף. גופותיה נקברו מקומית במנזר גלאתי, אם כי מקורו של הקבר נתון במספר אגדות ובחוסר ודאות במחקר.
תמר הוקדשה כקדושה בכנסייה הגאורגית, ותמונתה והסיפורים עליה נשמרו בשירה, ספרות ואמנות. בתקופות מאוחרות היא זכתה לרומנטיזציה בתרבות האירופית והגאורגית, והפכה לסמל לאומי של תקופת זוהר.
תמר נולדה בערך ב-1166 והייתה מלכת גאורגיה מ-1184 עד מותה. היא הובילה את גאורגיה לתקופה חזקה ונקראת "תמר הגדולה".
אביה הכריז עליה כיורשת כשהייתה צעירה. כשהוא מת, היא הפכה למלכה יחידה.
האצילים לא אהבו ששליטה היא אישה. כדי להשיג תמיכה, נישאה לאיש בשם יורי. הנישואים לא הצליחו והיא גירשה אותו.
לאחר מכן נישאה לדוד סוסלן, שהיה לוחם אמיץ ותמך בה. להם נולדו שני ילדים: גיאורגי ורוסודן.
התמר שלחה צבאות וכבשה ערים רבות. בקרב חשוב ב-1195 ניצחו הגאורגים. הם גם עזרו להקים ממלכה ליד הים השחור.
בתקופתה נבנו כנסיות יפות וסופרים כתבו שירים וסיפורים. אחרי מותה הוקדשה כקדושה והיא הפכה לגיבורה בפולקלור הגאורגי.
תמר מתה ממחלה בערך ב-1213. רבים מספרים סיפורים על מקום קברותה, אך רוב החוקרים חושבים שהוא במנזר גלאתי.
תגובות גולשים