תנחום תַנפילוב (1888, 13.3.1968) היה חקלאי ומראשי קבוצת החלוצים שהקימו את דגניה א'. הוא עלה לארץ ב-1907 במסגרת העלייה השנייה (גל הגירה ציוני מאירופה בראשית המאה ה-20).
נולד ברומני שבאוקראינה למשפחה יהודית מסורתית. בצעירותו עבד בעבודות לפרנסת המשפחה. כבר ברומנות הצטרף לתנועות ציוניות מקומיות, ובאונייה לארץ החליטו הוא וחבריו לחיות בעבודה חקלאית ובקיבוץ-מיני (קומונה, קבוצה שחיה ועובדת ביחד).
החבורה התיישבה תחילה בפתח־תקווה. הם ייסדו עם יוסף בוסל את "הקומונה החדרתית" ועבדו בחוות כנרת. ב-1909, בעקבות סכסוך עם מנהל החווה, עברו לחדרה לשנה.
ב-28.10.1910, לאחר הסכם עם ארתור רופין, חצו את הירדן ויישבו את אדמות אום-ג'וני כגוף עצמאי של שתים־עשרה נפשות. ב-4.6.1912 עברו לנקודת הקבע באב־אלתום, במקום שבו ייסדו את דגניה א', המייסדת של תנועת הקבוצות והקיבוצים בארץ.
תנפילוב עבד שנים רבות בשדות. לאחר שפרש מהשדה עבד במחסן הכלים של דגניה, שנקרא על שמו. המחסן שימש לתיקון כלי עבודה וכלי בית והפך למקום מרכזי בקהילה.
ב-1961 זכה, יחד עם שמונה ממייסדי דגניה, בפרס במסגרת פרס קפלן. נפטר ב-1968 ונקבר בדגניה.
בן־וּנכדו: בנו שמואל (מולה), נולד ב-1921 והתגייס ב-1940 לבריגדה היהודית (יחידה של חיילים יהודים בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה). ב-1943 ספינת היחידה, ארינפורה, הוטבעה בידי מטוסים גרמניים; בין הנספים היה שמואל. תנפילוב ורעייתו חיה נטעו בחצר דגניה את "גן מולה" לזכר הבן.
בין מייסדי דגניה בולטו שני אופי־נגד: יוסף בוסל כאינטלקטואל ותנפילוב כסמל ומצפון החבורה. תכונתו המרכזית הייתה מסירות לעבודה ולמקום. כשהוחלט האם להישאר בדגניה או להמשיך להקים יישוב חדש, קם תנפילוב, הרים כיסא והכריע: "כאן אנחנו נשאר".
אהבתו לשדה היתה ברורה. הוא היה ידוע כרקדן ושיתף רשמים מטיוליו בשדות ובלב האיזור בעיתון לילדים. תמיד ניכר במראה מסודר, בתחפושת נקייה ובחיוך הומוריסטי.
תנפילוב היה אחד ממעריציה הלא ממומשים של רחל המשוררת. מכתבים ששלחה לו מפריז, מבית חולים בצפת ומתל־אביב מגלים חיבה חזקה כלפיו. במכתבים אלה היא פונה אליו בחיבה כ"נח" ומבקשת תשובות וידידות.
תנחום תנפילוב (1888, 1968) היה חקלאי ועוזר להקים את דגניה א'.
נולד ברומני שברוסיה. כשהיה צעיר הגיע לארץ ב-1907. הוא וידידיו רצו לחיות בעבודה חקלאית יחד בקבוצה. קבוצה זו קראו לה "הקומונה הרומנאית". קומונה זה אומר: קבוצה שחיה ועובדת ביחד.
הם גרו בפתח־תקווה ועבדו בחוות כנרת. ב-1910 עברו לעבוד באדמות אום-ג'וני. ב-1912 עברו למקום הקבע והקימו את דגניה א'. דגניה היא אחד המקומות הראשונים שבהם התארגנו יחד חקלאים.
תנפילוב עבד בשדות שנים רבות. אחר כך עבד במחסן הכלים של היישוב. המחסן נקרא על שמו.
בנו שמואל נולד ב-1921. שמואל התגייס ב-1940 לצבא הבריטי כחלק מבריגדת יהודים. בריגדה זו היו חיילים יהודים במלחמה. ב-1943 ספינתם הטובעה במתקפה. שמואל נספה. הוריו נטעו בחצר דגניה "גן מולה" לזכרו.
תנפילוב היה אדם פשוט ואהב את השדה. הוא אהב לרקוד וסיפר לילדים על הטיולים שחשב. אנשים זכרו אותו בבגדים מסודרים, בחיוך ובבדיחות.
המשוררת רחל התאהבה בו. היא שלחה לו מכתבים מפריז וממקומות אחרים. במכתבים היא קראה לו "נח" וביקשה שיכתוב אליה.
תגובות גולשים