תקופת ג'ומון

תקופת ג'ומון (縄文時代) היא תקופה פרה-היסטורית ביפן, משנת 14,000 לפנה"ס עד 400 לפנה"ס. באותה תקופה חיו ביפן שבטים של ציידים-לקטים, שנקראו תרבות ג'ומון.

שם התקופה מגיע מהמילה היפנית לגימור הכדים "ג'ומון", שפירושו "טביעות חוט". הכדים עוצבו בלחיצת חוטים על חמר רטוב. סגנון זה, שמתוארך עד כ-16,000 לפנה"ס, נחשב לאחד מסוגי הקדרות הוותיקים בעולם; כדים דומים נמצאו גם באזור סין, קוריאה ורוסיה המזרחית.

בתרבות זו נמצאו כלים ותכשיטים מעצם, אבן וקרן אייל, צלמיות חימר ועצים מצופי לכה (לכה היא חומר שמבריק ומגן על העץ). אורח החיים היה בעיקר ציידים-לקטים, עם שימוש מועט בחקלאות, ולכן לעיתים משווים אותה לחברות שבטיות פרה-קולומביאניות באמריקה הצפונית.


תקופת ג'ומון ארוכה מאוד והוחלקה לתת-תקופות: התחלתית, מוקדמת, תיכונה ומאוחרת. יש ויכוחים לגבי תאריכי ההתחלה, ולעתים מציינים את תחילתה בטווח 14,000, 10,500 לפנה"ס. משכה העצום של התקופה הוביל לחלוקות שונות אצל חוקרים.


יש עדויות לכלי אבן ביפן המתוארכות עד 30,000 לפנה"ס. החלק ההתחלתי של ג'ומון התרחש כשיפן הייתה מחוברת ליבשת אסיה. בערך ב-10,000 לפנה"ס נסתמנה הפרדה של יפן מהיבשת. בסיום עידן הקרח השתנתה צמחיית האיים, עם סוגי יער שונים באזורים שונים של היפיים.


ביפן נמצאו ממצאים שתוארכו לכ-14,000 לפנה"ס ומוצגים כעדויות לקדרות מוקדמת. חוקרים כמו ג'ונקו האבו טוענים שככל הנראה הכדים הגיעו ממזרח אסיה ונשארו בחלק שהפך ליפן. נמצאו כדים רבים שמחולקים לכ-70 סוגים עיקריים. כלי החרס הראשונים היו קטנים, כנראה להרתחת מים או לאגירת מזון, והם משקפים קבוצות נודדות. עם הזמן נוצרו כלים גדולים יותר, שמצביעים על ישובים יציבים יותר.


לקראת כ-8,000 לפנה"ס חיי היום-יום הפכו פחות נודדים, וזה הוביל לעלייה במספר התושבים ביפן.


התקופה הזאת מוגדרת בין 4,000, 2,500 לפנה"ס. בתקופות המוקדמות והתיכונות חלה עלייה משמעותית באוכלוסייה. תקופה זו התרחשה בתקופה חמה יחסית באקלים העולמי.


התאריכים המצוינים הם 2,500, 1,500 לפנה"ס. נמצאו דמויות מקושטות, עצים מצופי לכה וכדים בסגנון "להבה". יש דיון לגבי קיומה של חקלאות, אך רוב החוקרים רואים סימנים לחקלאות מסוימת כבר בתקופה זו. ניכרת גם התקדמות בעיצוב בתים, ובחלקם נמצאו רצפות אבן.


לאחר כ-1,500 לפנה"ס הקטעים האחרונים חוו קירור אקלים, מה שהקטין את האוכלוסייה. מספר אתרים ארכאולוגיים קטן ביחס לתקופות קודמות. בשלב זה התחזקו הקשרים עם חצי האי קוריאה; לקראת כ-900 לפנה"ס הגיעו ליפן שבטים קוריאנים שהביאו טכנולוגיות חדשות, כולל גידול אורז, עיבוד ברונזה ושיטות קדרות חדשות. בסופו של דבר החליפה את תקופת ג'ומון תקופת יאיואי.

תקופת ג'ומון הייתה תקופת קדם-היסטוריה ביפן. היא התקיימה בין כ-14,000 לפנה"ס ועד 400 לפנה"ס.

אנשים בתקופה היו ציידים-לקטים. ציידים-לקטים הם אנשים שאוספים צמחים וצדים חיות כדי לאכול.


התקופה ארכה הרבה זמן וחולקה לחלקים קטנים יותר. לא כולם מסכימים בדיוק מתי התחילה.


לפני שהאיים נפרדו מהיבשת, אנשים השתמשו בכלי אבן. כשאסיה התקררה, צמחי היערות השתנו.


ממצאים בני אלפי שנים מראים שכבר היו כדים מזמן. הכדים נעשו בעזרת חוטים להדפסת דוגמה על החמר. כדים קטנים שימשו לבישול או לשמירת אוכל.


כשאנשים נעשו פחות נודדים, יותר אנשים הביאו להתרבות.


בזמנים אלה גדל האוכלוסין. נמצאו בובות חרס, עצים עם לכה (לכה הוא חומר שמבריק את העץ) וכדים מיוחדים.


אחר כך קרר האקלים ומספר האנשים ירד. הגיעו גם אנשים מקוריאה. הם הביאו גידול אורז, ברונזה וכדים חדשים. לאחר זמן החליפה את התקופה תקופת יאיואי.