תקופת טאישו

תקופת טאישו היא התקופה ביפן בין 1912 ל-1926. הקיסר אז היה יושיהיטו. הוא היה חולה לעתים, וזה נתן מקום רב יותר למפלגות ולבית המחוקקים. בית המחוקקים נקרא דיאט.

לפני טאישו הייתה תקופת מייג'י. בתקופה זו יפן התחדשה והפכה למדינה מודרנית. המדינה השקיעה הרבה כסף בפיתוח ובצבא. זה השאיר את הקופה הריקה בתחילת טאישו.

ב-1914 הכריזה יפן מלחמה על גרמניה ותפסה כמה שטחים. ב-1915 הציעה יפן לדרוש הרבה זכויות בסין, בשם "עשרים ואחת הדרישות". בגלל לחץ עולמי ותגובות בסין, יפן ויתרה על חלק מהדרישות.

אחרי המלחמה חיזקה יפן את הכלכלה שלה. היא נכנסה לפגישות עולם חשובות. התקיימו מחאות של סטודנטים ועובדים שרצו זכות בחירה. ב-1925 חוקק חוק שהגביל פעילות פוליטית שנחשבה מסוכנת.

לאחר מהפכת רוסיה הופיעה תנועה קומוניסטית גם ביפן. הממשל לא אהב את הרעיון ודיכא אותה. המפלגה הקומוניסטית נאלצה לפעול בסתר.

יפן רצתה להיבנות ולהשיג משאבים. ב-1921, 1922 חתמה על הסכמים בוושינגטון שהגבילו ספינות מלחמה. ההסכמים ניסו לשמור על יציבות באוקיינוס השקט.

בתחילת שנות העשרים נראו סימני דמוקרטיה, אבל בעיות כלכליות והגברת כוח הצבא החלישו את הדמוקרטיה. לבסוף הצבא קיבל השפעה גדולה יותר בפוליטיקה.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!