תקרית אלטמרק

תוצאה נוספת: פגיעה בנייטרליות של נורווגיה, שהובילה לכיבושה.

ב-16 בפברואר 1940 התפתח עימות ימי בין בריטניה לגרמניה במים הטריטוריאליים של נורווגיה, אז מדינה נייטרלית. האלטמרק, ספינת סוחר גרמנית, נשאה 299 שבויים בריטים שנלכדו לאחר אירועים שקשורים לאוניית המערכה אדמירל גרף שפה. המשחתת הבריטית HMS Cossack בפיקוד פיליפ ויאן ירתה את האלטמרק וחיפשה אותה עד לפיורד Jøssingfjord. פיורד הוא מפרץ צר ועמוק.

המשחתת אילצה את האלטמרק לעלות לחוף. הבריטים עלו על הספינה והתקיים קרב פנים אל פנים שבו נעשה שימוש בכידונים. בסופו של דבר שוחררו השבויים. המלווים הנורווגים מחו אך לא התערבו. ההסבר הרשמי של הממשלה הנורווגית הצדיק זאת לפי אמנות בין-לאומיות, שלפיה מדינה נייטרלית לא חייבת להגן על לוחם תחת חסותה מול כוח גדול בהרבה.

התקרית העמיקה ספקות לגבי נייטרליות נורווגיה הן בעיני בעלות הברית והן בעיני גרמניה. שני הצדדים החזיקו תוכניות לפעולה נגד נורווגיה כדי לשלוט בתנועת עפרת הברזל השוודית, שהייתה חיונית לתעשיית החימוש הגרמנית. התקרית שכנעה את היטלר שבעלות הברית לא יכבדו את הנייטרליות, וב-19 בפברואר האיץ את התכנון למבצע וסריבונג, כיבוש דנמרק ונורווגיה, שבוצע ב-9 באפריל 1940.

תוצאה: נייטרליות נורווגיה נפגעה, וזה הוביל לכיבוש שלה.

ב-16 בפברואר 1940 הבריטים עצרו את האלטמרק, ספינה גרמנית, במים של נורווגיה. באלטמרק היו 299 שבויים בריטים. שבויים הם אנשים שנתפסו במלחמה. האלטמרק חיפשה מחסה בפיורד יוסינג. פיורד הוא מפרץ צר ועמוק.

המשחתת הבריטית HMS Cossack עלתה על הספינה. הבריטים שחררו את השבויים. המלווים הנורווגים מחו אך לא עצרו את הבריטים. לפי החוק הבינלאומי, מדינה נייטרלית לא חייבת להגן על לוחם תחת חסותה מול כוח גדול.

כתוצאה מכך גרמניה ובעלות הברית לא סמכו יותר על נייטרליות נורווגיה. היטלר החליט למהר תוכנית לכבוש את דנמרק ונורווגיה. הכיבוש החל ב-9 באפריל 1940.