תראקיה (בטורקית: Trakya, יוונית: Θράκη) היא חבל ארץ היסטורי בדרום־מזרח אירופה, בחלק הדרומי־מזרחי של חצי האי הבלקני.
היום תראקיה מחולקת בין שלוש מדינות: בולגריה (תראקיה הצפונית), יוון (תראקיה המערבית) והחלק האירופי של טורקיה (תראקיה המזרחית), שנקרא שם גם רומלי (Rumeli). האזור מזוהה עם העם העתיק התראקי, שנזכר במקרא ובמקורות יווניים.
תראקיה גובלת בים השחור ובמצרי הבוספורוס מדרום־מזרח, ובים השיש, במצרי הדרדנלים ובים האגאי מדרום. הגבולות היבשתיים שלה פחות מדויקים. אורכה עד כ־500 קילומטר ורוחבה הממוצע כ־200 קילומטר.
המזרח התראקי שבטורקיה מאופיין בגבעות, ויש שם את הרי ילדז בצפון וחצי האי גליפולי בדרום. בחלקים של יוון ובולגריה הנוף יותר הררי, עם רכסי רודופי ורמות והרי רילה ופירין. עמק רחב עובר בין הרי הבלקן לצפון להרי רודופי, ובו זורם נהר המריצה (בולגרית: Марица, טורקית: Meriç, יוונית: Έβρος). הנהר זורם כ־480 קילומטר ובסופו נשפך אל הים האגאי.
העיר המשמעותית ביותר באזור היא איסטנבול. ערים חשובות נוספות: אדירנה בטורקיה, בורגס ופלובדיב בבולגריה, ואלכסנדרופולי ביוון.
בימי קדם התראקיה הייתה גדולה יותר והגיעה אל מקדוניה ויוון של היום. חיו בה שבטים תראקים, עם שמקורו בשפות ההודו־אירופיות. היוונים ראו בהם לעתים "חצי־ברברים". שפתם נקראה תראקית. בתקופת הברונזה הם התערבבו עם שבטים הודו־אירופיים אחרים.
התרבויות האזוריות השפיעו זו על זו, והיוונים הקימו במאות ה־6 וה־5 לפנה"ס מושבות חופי ים. התראקים שימשו גם כשכירי חרב אצל היוונים. במאות הבאות הם נכבשו לסירוגין על ידי פרסים, ממלכות מקדוניות ורומאים. הרומאים הפכו חלקים מתראקיה לפרובינקיה במאה הראשונה לספירה.
במאה ה־4 פלשו לשטח ההונים והויזיגותים. בקרב אדריאנופול ב־378 נחלש הצבא הרומי. לאחר מכן תראקיה הייתה חלק מהאימפריה הביזנטית, ובמאה ה־9 רוב חלקיה צורפו לבולגריה. בין המאות ה־12 ל־14 הייתה תחרות בין הביזנטים והבולגרים. בתחילת המאה ה־14 כבשו העות'מאנים את תראקיה והחזיקו בה כ־500 שנה.
בסוף המאה ה־19 התחוללה מלחמת רוסיה, טורקיה (1877, 1878). הסכמי סן־סטפנו וקונגרס ברלין ב־1878 שינו את מעמדה של תראקיה. לאחר מלחמות הבלקן (1912, 1913) איבדו העות'מאנים את מרבית מערב תראקיה. תהליכים אלה והמלחמות שבאו לאחר מכן קבעו את גבולות תראקיה המודרניים בין טורקיה, יוון ובולגריה.
תראקיה היא אזור היסטורי בדרום־מזרח אירופה. חבל ארץ פירושו אזור מוגדר.
תראקיה כיום מחולקת בין שלוש מדינות: טורקיה, יוון ובולגריה. בטורקיה קוראים לחלק זה גם רומלי.
יש שם הרים, עמקים וים. נהר גדול בשם מריצה זורם דרך העמק. הנהר מגיע לים האגאי. העיר הגדולה בתראקיה היא איסטנבול. יש גם ערים כמו אדירנה ופלאובדיב.
לפני אלפי שנים חיו שם התראקים, עם עתיק. היוונים והרומאים הגיעו אל האזור והשפיעו עליו. מאוחר יותר שלטו שם הביזנטים (האימפריה הביזנטית, שארית האימפריה הרומית במזרח). אחר כך הגיעו העות'מאנים ושלטו כ־500 שנה.
במאה ה־19 וה־20 היו מלחמות ששינו את הגבולות. אחרי מלחמות הבלקן והסכמים מדיניים, חלקי תראקיה עברו לטורקיה, יוון ובולגריה כמו היום.
תגובות גולשים