תרח

תֶּרַח הוא דמות מקראית ומהאבנים של אברהם אבינו. הופעתו העיקרית במקרא היא בספר בראשית.

על פי מדרשים (מדרשים הם סיפורים יהודיים מסורתיים שמסבירים את המקרא), תרח נולד בתקופה קדומה ומת בחרן בגיל 205. אברהם נולד כשהוא היה בן 68. יש מסורות שונות לגבי יחסיה של שרה לתרח: לפי אחת היא בתו, לפי אחרת, נכדתו.

בבראשית מוזכר תרח כבנו של נחור. כשהגיע לתרח לגיל שבעים נולדו לו שלושת בניו החשובים: אברם (שיהפוך אחר כך לאברהם), הרן ונחור. תרח חי בתחילה באור כשדים - עיר עתיקה - ואז נדד לחרן.

המקרא מתאר כיצד תרח יצא למסע לכיוון כנען עם אברם, שרי (כלת־אברם) ולוט, נכדו של הרן. המסע נעצר בחרן, שם מת תרח בגיל 205.

הסיבה לנדידה לא נמסרת במפורש בתנ"ך. במדרש מוסברים כמה רעיונות: אולי נאלצו לעזוב בגלל עימות בין אברהם לנמרוד, או בגלל שנאה כלפי אברהם ומשפחתו לאחר מות הרן.

בנאום של יהושע בשכם מוזכר תרח כאבי־אבות שעבדו אלילים, כלומר, העידו עבודה של אלים אחרים ולא של האלוהות שמאוחסת לישראל.

בספר הקוראן מצוין שהאבי של אברהם נקרא אאזר (אזכור של שם אביו). בתעודות אשוריות מהמאה השמינית לפנה"ס הוזכרה עיר בשם Til-Sha-Turahi, שלפעמים מקשרים לשם תרח.

תֶּרַח היה האיש שאביו של אברהם. הוא מופיע בספר בראשית.

מדרש (סיפור יהודי מסורתי) אומר שתֶּרַח מת כשהיה בן 205. אברהם נולד כשהתרח היה בן 68. יש דעות שונות אם שרה היא בתו או נכדתו.

המקרא כותב שתרח היה בנו של נחור. לבניו החשובים קראו אברם, הרן ונחור. תרח גר באור כשדים ועבר לחרן.

הוא יצא לדרך לכיוון כנען עם אברם, שרי ולוט. הם עצרו בחרן. שם תרח מת.

אנשים אחרים מסבירים שהם עזבו בגלל ריבים וקשיים סביב משפחתם.

בקוראן כתוב שאבי אברהם נקרא אאזר. גם במסמכים אשוריים מופיעה עיר שייתכן ששמה קשור לתרח.