תריסר של אופים

''תריסר אופים'' או ''תריסר של אופים'' (באנגלית: baker's dozen או long dozen) הוא מונח מהאנגליה של המאה ה-13. הכוונה היא לכמות של 13 יחידות, לא 12. לפעמים קוראים לזה גם ''תריסר של השטן'', כי יש אנשים שרואים את המספר 13 כמביא מזל רע.

המונח מופיע בחוק אנגלי מהמאה ה-13 שנקרא "חוק הלחם והשיכר". שיכר הוא משקה אלכוהולי פשוט. החוק נועד למנוע מרמה במכירת לחם ומשקאות בסיסיים. האופים שהורשעו ברמאות חויבו בעונשים חמורים.

כדי להגן על עצמם מפני ענישה ולטפל בתקלות, נהגו האופים למכור 13 כיכרות במחיר של 12. מכירה זו הבטיחה שלקונה יישאר עם לפחות תריסר כיכרות, גם אם אחת תיפגם.

מנהג זה הפך למחויב על ידי גילדת האופים של לונדון. יש חוקרים הסבורים שהמנהג קדם לחוק, משום שבאפייה בתבנית מלבנית קל יותר לארגן 13 כיכרות בסידור של ארבע-חמש-ארבע. סידור כזה מנצל טוב יותר את השטח ומקטין את הסיכון שכיכרות בקצוות יישרפו, לעומת סידור כמו שישה-שישה או שלוש שורות של חמש כיכרות.

''תריסר אופים'' פירושו כמות של 13 פריטים, לא 12. יש גם כינוי נוסף: ''תריסר של השטן''. אנשים מסוימים חושבים ש-13 מביא מזל רע.

באנגליה של המאה ה-13 היה חוק שנקרא "חוק הלחם והשיכר". חוק זה מנע מרמה במכירת לחם ומשקה. שיכר הוא משקה משובח וישן.

האופים פחדו מעונשים קשים. לכן הם היו מוכרים 13 כיכרות במחיר של 12. כך הקונה קיבל מספיק כיכרות גם אם אחת התפספסה.

המנהג הפך לנוהג של גילדת האופים בלונדון. עוד סיבה למנהג: בתבנית מלבנית קל לאפות 13 כיכרות בסידור של ארבע, חמש, ארבע. זה מונע שריפה בקצוות.