תשבץ

תשבץ הוא חידת מילים או מספרים שנכתבים במאוזן ובמאונך בתוך רשת של משבצות ריקות.
המילים מופרדות משבצות שמולאו בצבע או בסימנים, או בקווים עבים. במסורת הבריטית המשבצות המפרידות מסודרות בסימטריה, אבל במסורות אחרות (אמריקנית, יפנית) נהוגים עיצובים שונים.
פתרון תשבץ דורש ידע כללי וכישורי חשיבה מילולית. רבים משתמשים בתשבצים ללימוד שפה, ויש מחקרים שמצביעים על השפעה מונעת לפגיעה בזיכרון ובשיטיון (אלצהיימר).
רעיון היסוד של התשבץ נבע מאקרוסטיכון, טקסט שבו האותיות הראשונות בונות מילה, ורעיון זה פותח בהמשך לתשבץ כפי שאנו מכירים אותו.
התשבץ הראשון מוצג לעתים כיצירה של ארתור וין, שפורסם ב-21 בדצמבר 1913 ב-New York World. כבר במאה ה-19 הופיעו משחקי מילים דמויי תשבץ בחוברות ילדים באירופה. ב-1924 הוציאה Simon and Schuster את קובץ התשבצים הראשון להדפסה רחבה.
בישראל הקראו לתשבץ בעבר "חידת שתי וערב". לפי פירוש של רש"י, המונח מזכיר גומות שבהן שיבצו אבנים יקרות. השם המוכר היום ניתן על ידי קדיש סילמן, לשונאי ומשורר.
רוג'ר סקוויירס מאנגליה נחשב לתשבצאי פורה מאוד; ב-2007 פרסם את תשבצו ה-66,666.
בדרך כלל כל הגדרה (רמז) צריכה להוביל למילה אחת ברורה. המחבר מנוסח כך שממילות השאלה (מי, מה, איפה) נוצרת ההגדרה, והמילה הנדרשת היא התשובה.
מבנה התשבץ משתנה ממדינה למדינה. יש גם תשבצים בנושא אחד בלבד (תשבץ נושא), שבהם רוב ההגדרות קשורות לאותו נושא.
כמות המשבצות השחורות יכולה לשמש כאינדיקציה לאיכות הטכנית של התשבץ. לדוגמה, בתשחץ בגודל 13 על 18 יש 234 משבצות; אם 50 מהן שחורות, היחס הוא כ-4.7 וזה נחשב טוב. יחס נמוך יותר, למשל כ-3.25, מעיד על איכות טכנית נמוכה.
יש שלוש שיטות עיקריות לפי אופן הצגת השאלות:
- תשבץ רגיל: ההגדרות מופיעות בסדר הרץ, קודם במאוזן ואח"כ במאונך. כל הגדרה ממוספרת.
- תשבץ איטלקי: ההגדרות מסודרות לפי שורות (מספרים) וטורים (אותיות), ומפרידים ביניהן בקו מקף.
- תשחץ: השאלות נכתבות בתוך רשת התשבץ ומוצגים חצים שמראים מאיפה מתחילים לכתוב את התשובה.
מלבד המלבני המקובל קיימים גם וריאציות נוספות שבוחנות דרכים חדשות להציג את החידה.
בעבר היה קושי בקביעת הכתיב המדויק למילים בתשבצים בעברית. יש כותבים שמשתמשים בכתיב חסר (ללא אותיות שמייצגות עיצורים מסוימים), יש שמשתמשים בכתיב מלא, ויש כתיב ביניים. כיום רוב התשבצים נוטים לכתיב ביניים, הדומה לכתיב בבתי ספר ובעיתונות. חלק מהתשבצאים מציינים את דרך הכתיבה המועדפת שלהם; אחרים לא. מוסכמה נוספת היא שהצורה המבוקשת היא הצורה המילונאית, בלי הטיות, ואם יש חריגים מציינים זאת במפורש.

תשבץ הוא חידה של מילים או מספרים ברשת של משבצות.
מילים נכתבות מאוזן וממאונך. משבצות שחורות או צבעוניות מפרידות בין המילים.
תשבצים עוזרים ללמוד מילים. הם גם מועילים לתרגול החשיבה ולזיכרון.
הרעיון הראשוני דומה לאקרוסטיכון. אקרוסטיכון הוא טקסט שבו האותיות הראשונות בונות מילה.
התשבץ הראשון יחסית חדש: ארתור וין פרסם אחד ב-1913. ב-1924 יצא ספר תשבצים ראשון בהוצאה גדולה.
עוד לפני כן, במאה ה-19, היו משחקי מילים דומים בחוברות לילדים.
אדם מפורסם בכתיבת תשבצים הוא רוג'ר סקוויירס, שפרסם אלפי תשבצים.
יש תשבץ רגיל, איטלקי ותשחץ. בתשחץ השאלות כתובות בתוך הרשת ונותנים חצים שמראים מאיפה כותבים.
בתשבצים בעברית יש בעיות כתיב: חלקם כותבים בקיצור, חלק כותבים את כל האותיות. היום רוב התשבצים משתמשים בכתיב ביניים, הדומה לכתיבה בבתי ספר.
בדרך כלל מחפשים את הצורה המילונית של המילה, בלי שינויים רבים.