תשדיר פרסומת

תשדיר פרסומת (בעגה המקצועית: ספוט) הוא קטע רדיו קצר שמעביר מסר פרסומי בדיבור ובצליל. לעתים בלבו יש זמריר, שיר־קטע קצר וקליט, שנקרא גם ג'ינגל, שמקל על זיכרון המסר. לעיתים התשדיר מורכב רק מהזמריר, ולעיתים הזמריר משמש כעוגן לחלק גדול יותר של מסר.

מקבילו בקולנוע ובטלוויזיה הוא סרטון פרסומת. תשדירי פרסומת מופקים על ידי משרדי פרסום, ולשידורם נרכש זמן שידור מתחנות רדיו. קיימות תחנות ארציות ותחנות אזוריות, והרייטינג, המדד שמראה כמה מאזינים יש לתחנה, משפיע על מחיר השידור.

לתשדירים יש אורכים קבועים, בדרך כלל בין 10 ל-60 שניות. האורך משפיע על המחיר, אך לא באופן ישיר: תשדיר כפול באורכו לא תמיד עולה כפול במחיר. ברדיו המסחרי, שידור תשדירים הוא מקור ההכנסה העיקרי. גם ברדיו הציבורי חלק מהתקציב מבוסס על הכנסות מתשדירים.

קולו של הקריין (הדובר בתשדיר) הוא לעיתים אנונימי. לעתים נעזרים בקריינים נודעים, שקולם המוכר יכול לחזק את ההשפעה על המאזינים.

תשדיר הפרסומת הראשון מיוחס לתחנת הרדיו WEAF בניו יורק. הוא שודר ב-28 באוגוסט 1922, היה באורך כ-10 דקות ופרסם חברת נדל"ן בהשמעת נציג החברה. בתאגיד השידור הישראלי תשדירי פרסומת כפופים לכללים שמפרסמת המועצה, ולעתים מפניהן נמנעים שידורים על פי אותם כללים.

תשדיר פרסומת הוא קטע רדיו קצר שמדבר על מוצר או שירות. שמו המקצועי הוא ספוט (מילה שמציינת קטע קצר).

לעתים יש בתשדיר שיר קטן וקליט שנקרא זמריר. זמריר עוזר לאנשים לזכור את הפרסומת.

משרדי פרסום עושים את התשדירים. תחנות רדיו מוכרות זמן שידור בשבילם. יש תחנות ארציות ותחנות מקומיות.

אורך תשדירים בדרך כלל בין 10 ל-60 שניות. המחיר תלוי באורך ובכמה אנשים מאזינים (רייטינג, כמה מאזינים יש).

התשדיר הראשון מיוחס לתחנת WEAF בניו יורק. הוא שודר ב-28 באוגוסט 1922. הוא היה באורך כ־10 דקות ופרסם חברה לנדל"ן.

בתאגיד השידור הישראלי יש כללים לתשדירים. לפעמים תשדירים שנשלחו לא משודרים בגלל כללים אלה.