בעיצוב יוסי למל, שנת 2019
'1984' הוא רומן דיסטופי-סאטירי מאת ג'ורג' אורוול, המתאר חברה תחת שלטון טוטליטרי קיצוני. הספר מבקר את הטוטליטריות, במיוחד את משטר סטלין, אך גם עוסק בשאלות מוסריות, פסיכולוגיות וחברתיות. רבים מהמושגים והביטויים שבו, כמו "האח הגדול" ו"משטרת המחשבות", נכנסו לשפה הציבורית.
הסיפור מתרחש ב־1984 בעולם המחולק לשלוש מעצמות-על טוטליטריות. באוקיאניה שולטת "המפלגה" בראשות "האח הגדול", דמות פולחן אישיות שתמונתה תלויה בכל מקום. החברה מחולקת למפלגה הפנימית (האליטה), המפלגה החיצונית (מעמד בינוני) ו"פרולים" (הרוב העממי שאינו חבר מפלגה).
המפלגה דורשת צייתנות מוחלטת. השפה בדרך להשמדה מדורגת בשם "שיחדש" (Newspeak), לשון מלאכותית שמקטינה את היכולת לחשוב. "חושבפשע" (thoughtcrime) הוא המעשה של מחשבה נגד המפלגה. כל העבר משוכתב מדי יום על ידי "מיניסטריון האמת" כדי להתאים להווה. המעקב מתבצע בעזרת "טלצג" (telescreen), מסך שמשדר ומקליט בו-זמנית, שאי-אפשר לכבותו. ילדים מחונכים להלשין על הוריהם, ונישואין נשלטים על ידי המפלגה.
ווינסטון סמית, חבר המפלגה החיצונית העובד במיניסטריון האמת, מתחיל לפתח ספקות ולמרוד פנימית. הוא כותב יומן בו הוא מבטא את ספקותיו. פגישה עם ג'וליה הופכת לקשר אסור. או'בריאן, איש מהמפלגה הפנימית, נראה כחבר אך בסוף מגלה עצמו כסוכן של המפלגה. וינסטון וג'וליה נלכדים על ידי משטרת המחשבות, מופרדים ונשלחים למיניסטריון האהבה, מקום העינויים וההשלמות התודעתיות. שם משכנעים ומענים את וינסטון עד שהוא מוותר על עמדותיו, ובסופו של דבר אוהב את "האח הגדול".
אורוול החל לעבוד על הרעיון כבר בתחילת שנות ה־40. מושגי היסוד כבר נרקמו במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא סבל מבריאות נפגעת ועבד על הספר במשך שנים, בעיקר בין 1946 ו־1948. הספר פורסם ב־1949, וזכה להצלחה מיידית. אורוול נפטר ב־1950 בגיל 46.
הספר קרוי על ידי קוראים ומבקרים כאזהרה נגד משטר טוטליטרי. אורוול שואב השראה מזמנים שונים ומיצר תערובת של ביקורת על סטלין והיטלר גם יחד. הנושאים המרכזיים הם שליטה בשפה כדי להגביל מחשבה, שכתוב ההיסטוריה כדי לשלוט בזיכרון הציבור, ופולחן אישיות.
אורוול גם מראה היבטים הומאניים: המאבק לשמירה על אמון, זיכרון וקשרים אישיים כסלעי תוקף נגד הדיכוי. מצד שני, הוא מצביע על הבעייתיות של אינטלקטואלים שמוודאים לכוח לשמו, ועל כך שההמון (הפרולים) יכול להישאר אדיש ופסיבי למרות כוחו הפוטנציאלי.
הספר מזכיר עבודות דיסטופיות קודמות, ומשולב בביקורת על רעיונות של אינטלקטואלים בני זמנו, כמו ג'יימס ברנהם. בנוסף, יש בו אלמנטים סאטיריים שמקנים לו רב-שכבתיות.
הספר עובד לסרט פעמיים: ב־1955 וב־1984. גרסאות אלו שונות במידה ניכרת מהספר. הסרט מ־1984 כלל פסקול בולט ושיר מצליח בשם "Sexcrime".
הועלה כמה עיבודים לטלוויזיה בשנות ה־50 וה־60. ב־1984 שודרה פרסומת של אפל בהשראת הספר.
דייוויד בואי הושפע מהספר והוציא שיר בשם "1984". במוזיקה הישראלית גם נרשמו השפעות, כמו שם הלהקה "חדר 101".
הוצגו עיבודים תיאטרליים, כולל גרסה עברית שהועלתה בתיאטרון הבימה בשנת 2017.
התרגום הראשון לעברית הופיע ב־1950. התרגום הנפוץ כיום הוא של ג. אריוך, שיצא ב־1971 במהדורות רבות.
הספר השפיע עמוקות על השיח הציבורי לאחר 1948. הוא הטביע ביטויים כמו "האח הגדול" בשיח על מעקב ומדיניות פרטיות. הספר גם תרם לשיח על יחסי שפה-חשיבה והשפעת השיח על התודעה.
הספר אחראי לעיבודים רבים בתרבות, בסרטים, טלוויזיה, מוזיקה ותיאטרון, ושימש השראה ליצירות ולדיונים מדיניים וחברתיים.
בעיצוב יוסי למל, שנת 2019
'1984' הוא ספר מאת ג'ורג' אורוול על מדינה ששולטת בכל. מנהיג המדינה נקרא "האח הגדול". הוא צופה בכולם.
האנשים חיים תחת חוקי המפלגה. יש מסך שנקרא "טלצג" (מסך שמאזין וצופה) בכל בית. השפה שינו כדי למנוע מחשבות חזקות. לחשוב נגד המפלגה נקרא "חושבפשע" (מחשבה אסורה).
ווינסטון עובד במשרד ששכתוב מסמכים. הוא כותב יומן סודי. הוא מתאהב בג'וליה. שניהם מסתירים את האהבה, אך תופסים אותם. וינסטון נענש חזק במקום שנקרא "מיניסטריון האהבה". שם מראים לו את פחדיו בחדר שנקרא "חדר 101". בסוף וינסטון מאבד את המרד ומתחיל לאהוב את "האח הגדול".
אורוול כתב את הספר אחרי מלחמת העולם השנייה. הוא פרסם אותו ב־1949.
הספר השפיע מאוד. המילים "האח הגדול" ו"חדר 101" משמשות כשמדברים על מעקב ופחד. אנשים מדברים על איך שפה וזיכרון יכולים לשנות מחשבה.
הספר הותאם לסרטים, לטלוויזיה ולתיאטרון. מוזיקאים גם קיבלו ממנו השראה.
הספר תורגם לעברית כבר ב־1950. התרגום הנפוץ נעשה ב־1971.
המידע כאן שומר על העובדות המרכזיות, ומסביר בטקסט פשוט מה קורה בסיפור ולמה הוא חשוב.
תגובות גולשים