AIM-9 סיידוויינדר

AIM-9 סיידוויינדר הוא טיל אוויר-אוויר מונחה תת-אדום לטווח קצר. מונחה תת-אדום, משתמש בחום של מנוע המטרה כדי לאתר אותה. הטיל מיוצר בארצות הברית ובעיקר פותח על ידי ויליאם ב. מקלין.

הסיידוויינדר נמצא בשימוש בחילות אוויר רבים עד היום. בחיל האוויר הישראלי כונה בגרסאות שונות "דקר", "לולב" ו"מחט" והוא השיג הפלות רבות. על בסיסו פותחה גם מערכת הקרקע־אוויר MIM-72 צ'פרל.

הטיל בעל גוף גלילי, ראש הנחיה (חיישן חום), ראש קרב (מטען קטן), מקטע בקרה ומנוע רקטי. ההנחיה נעשית בעזרת שני זוגות כנפוני ניהוג קדמיים וארבעה משטחי זנב.

בקצות משטחי הזנב הותקנו גלגלי שיניים מסתובבים חופשית, Rollerons. גלגלים אלה יוצרים יציבות בעזרת עיקרון גירוסקופי, סיבוב עוזר למנוע הטיה חדה. ה-Rollerons הוכנסו בגרסה B כדי למנוע סיבוב מהיר של הטיל.

חיישן ההנחיה הוא שואף חום שמתביית על פליטת המנוע של המטרה. הטיל מתפוצץ בקרבת המטרה או בתוכה כדי להשמידה.

AIM-9 סיידוויינדר הוא טיל קטן שמותקן על מטוסי קרב. מונחה תת-אדום (מוצא חום של מנוע). הטיל יוצר בארצות הברית. אחד המפתחים היה ויליאם מקלין.

הטיל שימש חילות אוויר רבים. בישראל קראו לו "דקר" ועוד שמות. היו לו הצלחות רבות.

יש לו גוף גלילי, חיישן חום בראש, מטען שנועד לפגוע ומנוע רקטי. יש לו כנפונים זעירים וזנב עם גלגלים קטנים.

הגלגלים הקטנים (Rollerons) מסתובבים ועוזרים לשמור על יציבות הטיל. החיישן מחפש את חום פליטת המנוע של המטוס העוין ומכוון את הטיל אליו.