EISA

EISA (ארכיטקטורת תקן תעשייתי מורחב) היה תקן לאפיק מחשב, נתיב להעברת נתונים בין רכיבים במחשב, שנעשה לשימוש במחשבים תואמי IBM.

התקן הוכרז בסוף 1988 על ידי יצרנים שביקשו אלטרנטיבה ל‑MCA (ארכיטקטורת מיקרו‑ערוץ), שהייתה קניינית, כלומר שייכת ל‑IBM בלבד. EISA הרחיב את ארכיטקטורת ה‑ISA ל‑32 ביט, מה שאפשר העברת נתונים רחבה יותר ותמיכה ביותר ממעבד אחד שחולק את האפיק.

השדרוג במערכת השליטה על האפיק אפשר גם גישה לזיכרון עד כ‑4 גיגהבייט. בניגוד ל‑MCA, ה‑EISA קיבלה גם כרטיסי הרחבה ישנים יותר של ISA ושל XT, מה שעזר ליצרנים ולמשתמשים לשמר רכיבים קיימים.

למרות שמבחינות מסוימות ה‑MCA היה מתקדם יותר, יצרנים רבים העדיפו את EISA בגלל העובדה ש‑MCA הייתה קניינית. גם IBM ייצרה כמה מחשבים תומכי EISA. בהמשך, תקנים חדשים כמו VESA ו‑PCI מילאו את הצורך במהירויות גבוהות יותר, ו‑EISA נעלם כמעט לגמרי.

EISA הוא שם לתקן באביזרי מחשב. תקן זה קובע איך חלקים של המחשב מדברים זה עם זה.

התקן הוכרז בסוף 1988. הוא נולד כמחליף ל‑MCA. MCA היא שיטה של IBM שרק היא שלטה בה.

EISA עשה את האפיק ל‑32 ביט. ביט (יחידת מידע) אומר כמה נתונים אפשר להעביר בבת אחת. זה איפשר למספר מעבדים להשתמש באותו אפיק.

EISA גם קיבל כרטיסים ישנים של ISA ו‑XT. זה עזר לאנשים לשמור על חלקים ישנים.

אחר‑כך הגיעו תקנים חדשים בשם VESA ו‑PCI. הם היו מהירים יותר, ו‑EISA הפסיק להיות בשימוש.