H.264 הוא תקן לדחיסת וידאו. דחיסת וידאו היא צורת הקטנת גודל קבצי הווידאו כך שיועברו או יאוחסנו בקלות. התקן מספק איכות טובה בקצבי נתונים נמוכים משמעותית מתקנים קודמים.
התקן תוכנן להיות פשוט יחסית ליישום וכללי מספיק כדי להיות זול לייצור, אך גמיש כדי להתאים למגוון רחב של שימושים. אפשר להשתמש בו גם בקצבים גבוהים וגם בקצבים נמוכים, ובהעברה דרך רשתות שונות. יישומים טיפוסיים כוללים שידור וידאו דיגיטלי, אחסון DVD, הזרמת וידאו על רשתות IP ושיחות מולטימדיה.
בתחילת 2013 הוכרז H.265, תקן חדש שיכול לקודד וידאו לקבצים קטנים יותר בכפול לעומת H.264.
התקן פותח במסגרת מיזם משותף שנקרא "צוות וידאו משותף" (JVT). המיזם קיבץ בין מומחי קידוד של ITU-T (VCEG) ושל ISO (MPEG). טיוטת הגרסה הראשונה הושלמה במאי 2003. מאז בוצעו תיקונים ותוספות לכלים ושיפורים, עד גרסה משודרגת שהושלמה ב-2009.
H.264/AVC כולל טכניקות דחיסה חדשות שהופכות אותו ליעיל משמעותית מול תקנים קודמים כמו MPEG-2. חלק מהשיפורים דורשים כוח עיבוד גדול יותר, אך מספקים חיסכון משמעותי בקצב הנתונים. באופן טיפוסי H.264 משיג איכות שווה בקצב נתונים של כמחצית מה שדרשו תקנים ישנים יותר.
תוספות שנקראות FRExt מאפשרות קידוד מדויק יותר של מקור הווידאו. הן תומכות בייצוג צבע ברזולוציה גבוהה יותר ובדיוק דגימה גדול יותר (למשל 10 ו-12 סיביות), ובמבני דגימת צבע כמו YUV 4:2:2 ו-YUV 4:4:4. בהשלמות אלו נוספו גם שיטות טרנספורמציה גמישות, מטריצות משקל ויכולות קידוד בין-תמונתי משופרות. העבודה על תוספות אלה הושלמה בספטמבר 2004.
H.264 אומץ ברמה רחבה במכשירי ועידות וידאו ובמדיה צרכנית. הוא חלק מהפורמטים HD-DVD ו-Blu-ray, ואושר לשידורי טלוויזיה על ידי ארגונים באירופה ובחלק ממדינות אסיה. גם פרויקט 3GPP כלל את H.264 בתמיכה לשידורים ניידים.
נכון ל-2005 ייצרו מספר חברות שבבים המסוגלים לקודד H.264. שבבים אלה אפשרו פריסה של נגנים זולים שתומכים בו ברזולוציות סטנדרטיות וגבוהות. כמו בתקנים אחרים, שימוש במסוימים ב-H.264 דורש תשלום תמלוגים עבור פטנטים, ומאגר רישיונות מנוהל בעיקר על ידי ארגון MPEG-LA.
H.264 נמצא בשימוש בפורמטי מדיה כמו HD-DVD ו-Blu-ray. גופי שידור באירופה, יפן וקוריאה אישרו או בחנו שימוש בתקן לשידורי טלוויזיה. גם גוף התקינה האמריקאי (ATSC) שקל את אימוצו. ארגונים צבאיים ואינטרנטיים בחנו או אימצו את התקן לשידורי וידאו בקצבים נמוכים.
התקן נכלל במפרטים טכניים של פרויקטים כמו 3GPP ו-H.32x של ITU-T. כמעט כל מוצרי ועידות הווידאו החדשים תומכים בו כיום.
חברות תוכנה וחומרה גדולות שילבו H.264 במוצרים שלהן. אפל שילבה תמיכה ב-H.264 ב-QuickTime ובמכשירי iPod שתומכים בו. קונסולות ניידות כמו PSP כוללות מפענח חומרה לפורמט. גם תוכנות קידוד ונגנים פופולריים תומכים בתקן.
x264 היא ספריית תוכנה חופשית לקידוד H.264/MPEG-4 AVC. היא מופצת תחת הרישיון הציבורי הכללי של גנו (GPL). הספרייה פותחה במסגרת פרויקט VideoLAN, אשר כתב גם את נגן VLC. עם פיתוח x264 נוצרו כלים חופשיים רבים נוספים לקידוד ולהמרת וידאו, כמו FFmpeg ו-HandBrake. בתחילה נדרש רישיון לשימוש ב-H.264, אך עם הופעת x264 ניתן להשתמש בקידוד חופשי במגוון יישומים.
H.264 הוא תקן לדחיסת וידאו. דחיסה פירושה הקטנת גודל הקובץ כדי לשלוח או לשמור אותו בקלות. התקן נותן תמונה טובה בגודל קטן.
תקן H.264 נבנה על ידי צוות משותף של ארגוני תקינה גדולים. הגרסה הראשונה הושלמה במאי 2003.
H.264 עושה עבודה טובה לחסוך מקום בקבצים. הוא משתמש בטכניקות חכמות כדי לצמצם גודל בלי לפגוע יותר מדי באיכות. תוספות בשם FRExt מאפשרות שמירה על צבעים ופרטים טובים יותר.
H.264 נמצא ב-Blu-ray ובפורמטים של DVD חדשים. טלוויזיות ושידורים במדינות רבות משתמשים בו. גם טלפונים, נגן iPod וקונסולות כמו PSP תומכים בו.
x264 היא תוכנה חופשית שמצפינה וידאו ל-H.264. היא חלק מפרויקט VideoLAN. בזכותה יש כלים חופשיים רבים להמיר ולנגן וידאו.
תגובות גולשים