'''Hey Jude''' (בעברית: '''היי ג'וד''') הוא שיר רוק של הביטלס שיצא ב-1968. את השיר כתב פול מקרטני, אך הקרדיט הרשמי הוא לנון/מקרטני. השיר נועד במקור לאלבום הלבן, אך יצא כסינגל, שיר שיצא בנפרד מהאלבום, שאורכו 7:05 דקות. זה היה התקליטון הראשון של חברת אפל רקורדס. השיר הוביל את מצעדי הפזמונים: שבועיים ברצף במקום הראשון בבריטניה ותשעה שבועות בארצות הברית, ושימש אחד השירים הנמכרים ביותר של הלהקה יחד עם I Want to Hold Your Hand. בבי-סייד, הצד השני של התקליטון, הופיעה הגרסה של Revolution, שונה מזו שבאלבום הלבן. רולינג סטון דירג את השיר במקום השמיני ברשימת 500 השירים הגדולים.
פול מקרטני כתב את השיר לבנו של ג'ון לנון, ג'וליאן (ג'ולס), אחרי הפרידה של ג'ון וסינתיה. השם המקורי היה "היי ג'ולס" והמטרה הייתה לנחם את ג'וליאן בעקבות הגירושים, לתת לו כוח ולהפוך עצב לדבר טוב יותר. מקרטני ביקר את סינתיה ואת ג'וליאן, הלחין חלק מהשיר במכוניתו ושינה אחר כך את השם ל"היי ג'וד" כי זה נשמע טוב יותר. סינתיה זכרה את הביקור ואת הדאגה של מקרטני. ג'וליאן גילה רק כ-12 שנים מאוחר יותר שהשיר נכתב בשבילו. לאורך הזמן היו פרשנויות שונות; ג'ון לנון לעיתים חשב שהשיר מדבר עליו, אך מקרטני הכחיש וטען שהשיר נכתב גם כמסרים אישיים שלו.
(פסקה קצרה על ההערכה למקום השיר בתרבות ובביקורות, השיר זוכה לשבחים רבים ונחשב לאחד הגדולים.)
(הוזכר דירוג רולינג סטון: מקום 8 ברשימת 500 השירים הגדולים.)
(השם של הכותב: פול מקרטני; קרדיט לנון/מקרטני; הפקה: ג'ורג' מרטין.)
(השיר הגיע למקום הראשון במצעדי בריטניה וארה"ב, ושמר במשך תקופות ארוכות על מקומו.)
הביטלס הקליטו את "היי ג'וד" במספר הקלטות באולפני אבי רוד בין 29, 30 ביולי 1968. חלק מהחזרות היו לא רשמיות, והתכנון לעבור לאולפן "טרידנט" נעשה כדי להשתמש במכשיר הקלטה מתקדם יותר עם 8 ערוצים, מכשיר שאיפשר להקליט כל כלי בנפרד. הקלטת הקצב העיקרית בוצעה ב-31 ביולי בטרידנט בארבעה טייקים, ובחרו את הטייק הראשון. ההקלטה הושלמה ב-1 באוגוסט כשמפיק ההקלטה ג'ורג' מרטין הוסיף תזמורת בת 36 נגנים לחלק החוזר של השיר.
במהלך ההקלטה ביקשו מהנגנים בתזמורת להשתתף גם במחיאות כף ושירה בחזרה. רובם הסכימו בעבור תשלום נוסף, אך אחד סירב. במהלך העבודה היו גם רגעים של מתיחות בין חברי הלהקה, ורינגו כמעט והחמיץ כניסה בגלל הפסקת שירותים. במהלך שירת הנסיונות נשמעו קריאות וזעקות קצרות של לנון שהובאו אחר כך בהקלטה.
בשנת 1968 וילסון פיקט ביצע גרסת כיסוי שהפכה ללהיט בארה"ב. חוה אלברשטיין הקליטה גרסה עברית בשם "היי רות", עם מילים של יורם טהרלב. גם אלביס פרסלי ביצע את השיר שוב בסגנונו שלו.
'''Hey Jude''' (בעברית: '''היי ג'וד''') הוא שיר מפורסם של הביטלס משנת 1968. פול מקרטני כתב אותו. השיר יצא כסינגל, שיר שנמכר לבד מהאלבום, ואורכו כ-7 דקות.
מקרטני כתב את השיר כדי לנחם את ג'וליאן, בנו של ג'ון לנון, אחרי שאבא ואמא של ג'וליאן נפרדו. בתחילה קראו לשיר "היי ג'ולס". מקרטני ביקר את סינתיה וג'וליאן והלחין שם חלק מהשיר. ג'וליאן גילה הרבה אחרי שהוא זה שלשמו נכתב השיר.
הביטלס הקליטו את השיר באולפנים בקיץ 1968. הם הקליטו כמה פעמים ובסוף הוסיפו תזמורת גדולה עם 36 נגנים. בזמן ההקלטה ביקשו מחברי התזמורת לשיר ולמחוא כפיים בחלק החוזר.
וילסון פיקט הוציא גרסה שהפכה לפופולרית בארצות הברית. חוה אלברשטיין הקליטה גרסה בעברית בשם "היי רות". גם אלביס פרסלי שר את השיר.
היי ג'וד נחשב לאחד השירים המפורסמים והאהובים של הביטלס.
תגובות גולשים