Java Micro Edition

Java Platform, Micro Edition או Java ME (לשעבר J2ME) היא גרסה של Java המיועדת למכשירים ניידים.

Java מריצה קוד על מכונה וירטואלית. מכונה וירטואלית היא תוכנה שמפענחת ומריצה את הקוד, וזה מאפשר להריץ תוכנה על מערכות הפעלה שונות. כדי להתאים את Java למכשירים ניידים פותחו מימושים ייעודיים של ה-JVM. בפועל, עדיין צריך להתחשב בתכונות של המכשיר, כמו גודל המסך ויכולות החומרה.

המערכת חולקה לשכבות לוגיות כדי לפשט פיתוח לטלפונים שונים. השכבה התחתונה נקראת CDC (Connected Device Configuration) או CLDC (Connected Limited Device Configuration). CDC מיועדת למכשירים עם משאבים יותר חזקים. CLDC מתאימה למכשירים מוגבלים בזיכרון ועיבוד.
מעל שכבת התשתית נמצאת שכבת האפליקציה, שמספקת את ה-API ליצירת ממשק משתמש ולעבודה עם המסך והתפריטים. יש וריאנטים של שכבת האפליקציה: MIDP היא הגרסה הנפוצה ביותר על בסיס CLDC. Personal Java ו-Java TV משתמשות ב-CDC ותומכות בממשק רחב יותר, דומה ל-Java הסטנדרטית. לדוגמה, Personal Java תומכת ב-AWT, ממשק גרפי ליצירת חלונות ואלמנטים.
חברת Sun סיפקה מימושים וכלים ליצרניות ולעתים גם סביבות פיתוח ל-J2ME.

אפליקציה ל-MIDP נקראת Midlet. Midlet היא תוכנה קטנה לטלפונים, בדומה ל-Applet באינטרנט.

ביפן התפתחה תרבות משחקי טלפון, והחברה DoCoMo פיתחה מימוש בשם DoJa, המותאם היטב למשחקים. בהשפעה זו הוצאו הרחבות כמו MIDP 2.0, שהרחיבה תמיכה במשחקים, אנימציה ותקשורת רשת. נכון ל-2009, MIDP 3.0 הייתה עדיין בתהליך פיתוח.

Java ME היא גרסה של Java בשביל טלפונים.

Java רצה על "מכונה וירטואלית". מכונה וירטואלית היא תוכנה שמריצה תוכנות אחרות. זה עוזר להריץ תוכנה על סוגי טלפונים שונים. אבל לפעמים צריך להתאים את הקוד למסך ולחומרה של המכשיר.

יש שתי שכבות נמוכות. CDC היא לשעון ומכשירים חזקים יותר. CLDC היא למכשירים חלשים עם זיכרון קטן. מעליהן יש שכבת אפליקציה שנותנת כלים ליצירת מסכים ותפריטים. MIDP היא הגרסה הכי נפוצה על גבי CLDC.

אפליקציה ל-MIDP נקראת Midlet. Midlet היא אפליקציה קטנה לטלפון.

ביפן פותחה גרסה בשם DoJa על ידי חברת DoCoMo. היא מיוחדת למשחקי טלפון. MIDP 2.0 שיפרה תמיכה במשחקים ובתקשורת. ב-2009 עבדו על MIDP 3.0.