NSFNet

NSFNet (ראשי תיבות של National Science Foundation Network) היה חלק מרכזי בתשתית האינטרנט בתחילת שנות ה־90. הרשת הוקמה ב־1985 על ידי הקרן הלאומית למדע (NSF). בתחילה חיברה חמשת "מחשבי על", מחשבים מאוד חזקים, עם רוחב פס (כמות המידע שיכולה לעבור בכל שנייה) של 56 Kbps. ב־1988 שודרג הקישור לכ־1.5 Mbps, וב־1991 ל־45 Mbps.

המערכת התבססה על פרוטוקולי ARPANET, חוקים שמכתיבים איך מחשבים מעבירים מידע זה לזה. בתחילה השירות הוגבל למוסדות אקדמיים, והנקודות המרכזיות היו ממוקמות באוניברסיטאות כמו פרינסטון ואילינוי. בהדרגה הצטרפו פרויקטים קהילתיים, וב־1991 הסנאטור אל גור קידם חקיקה שפתחה חיבור גם לספריות ציבוריות.

הנוכחות ברשת גדלה במהירות: ברשת הקודמת CSNET היו כ־1,000 מחשבים ב־1984; ב־1987 כבר כ־10,000; וב־1989 כ־100,000. בין 1987 ל־1995 ניהלה את NSFNet חברת Merit Networks Inc מטעם ה‑NSF.

בתחילת שנות ה־90 ארגונים שרצו להתחבר נדרשו לחתום על הסכם שימוש מול NSFNet כדי לקבל גישה לחלק גדול מהרשת. ב־30 באפריל 1995 שודרגה ארכיטקטורת התשתית לחיבור הדדי בין נקודות קצה.

NSFNet אינה קשורה ל‑NFS, מערכת שיתוף קבצים ברשת.

NSFNet התחילה ב־1985. היא נוצרה על ידי הקרן הלאומית למדע. הרשת חיברה מחשבים חזקים שנקראו "מחשבי על". בתחילה הקצב היה קטן, 56 Kbps. אחר כך זה השתפר ל־1.5 Mbps ובסוף ל־45 Mbps.

הרשת עשתה שימוש ב"פרוטוקולים". פרוטוקולים הם חוקים שמחשבים משתמשים בהם כדי לדבר זה עם זה. בהתחלה רק אוניברסיטאות יכלו להשתמש ברשת. אחר כך הצטרפו גם פרויקטים קהילתיים. ב־1991 הסנאטור אל גור עזר לחבר גם ספריות ציבוריות.

המספרים ברשת גדלו מהר: כ־1,000 מחשבים ב־1984, כ־10,000 ב־1987 וכ־100,000 ב־1989. בין 1987 ל־1995 ניהלה את הרשת חברת Merit.

בתחילת שנות ה־90 ארגונים שרצו להתחבר נאלצו לחתום על הסכם שימוש מול NSFNet. ב־30 באפריל 1995 שינו את אופן החיבור למודל חדש.

NSFNet לא קשורה ל־NFS, מערכת לשיתוף קבצים.