"Origin of Symmetry" הוא אלבומה השני של להקת הרוק הבריטית מיוז. אולפני מאבריק, שהוציאו לאור בארה"ב את אלבום הבכורה Showbiz, דרשו מהלהקה להסיר קולות גבוהים בגרסה האמריקנית. מיוז סירבו, והשיתוף הופסק. כתוצאה מכך יצא האלבום בארצות הברית רק אחרי כארבע שנים.
לשיר הפותח "New Born" נעשה רמיקס (גרסה מחודשת של השיר) על ידי ה-DJ פול אוקנפולד. אותו רמיקס הופיע בפסקול הסרט "שם קוד: דג חרב".
השיר העשירי, "Feeling Good", הוא שיר כיסוי (כאשר אומנים מבצעים שיר של מישהו אחר). השיר בוצע במקור על ידי Cy Grant במחזמר מ-1965, והוקלט גם על ידי נינה סימון. חברה פרסומית, נסטלה, השתמשה בשיר בפרסומת למרות סירוב הלהקה. מיוז תבעו את נסטלה, והחברה הורתה להסיר את השיר ולשלם 500,000 ליש"ט. סכום זה נתרם על ידי הלהקה לארגון Oxfam. נסטלה החליפה את השיר בחיקוי. גרסה של השיר הופיעה גם בפרסומת של חברת HOT בישראל.
בכל אלבומי מיוז זהו היחיד שבו מתופף הלהקה, דומיניק האוורד, גם משתתף בשירה בשיר "Feeling Good". מבחינה מוזיקלית האלבום הראה חדשנות: האוורד הרחיב את מערכת התופים שלו בכלים נוספים, ומת'יו בלאמי השתמש בעוגב (כלי מקלדת גדול) בשיר בעל אופי אנטי-דתי (שאינו תומך בדת).
הבס משמש כחיזוק המניע לאורך האלבום, והגיטרה לרוב מוסיפה שכבות במקום להוביל את המלודיה. דיסטורשן (עיוות קול) של הבס ואפקטים אחרים העצימו את תפקידו, מה שאיפשר לגיטרה לנגן תווים גבוהים יותר.
היה ויכוח האם להחליף את "Screenager" ב"Futurism" שהופיע רק בגרסה היפנית. הסיבה העיקרית שלא נכלל "Futurism" היא הקושי לנגן אותו בהופעה חיה.
ב-2006 בחרו קוראי המגזין Q ב"Origin of Symmetry" כאלבום ה-73 בטוב בכל הזמנים.
"Origin of Symmetry" הוא האלבום השני של הלהקה מיוז. האולפן אמר לה להסיר קולות גבוהים. מיוז סירבו. בגלל זה האלבום יצא בארצות Unidos ארבע שנים מאוחר.
לשיר "New Born" נעשה רמיקס. רמיקס זה גרסה חדשה לשיר. הוא הופיע בסרט "שם קוד: דג חרב".
השיר "Feeling Good" הוא שיר כיסוי. כיסוי זה כשמישהו מנסה שיר של אדם אחר. השיר הושר במקור במחזמר ב-1965. גם הזמרת נינה סימון הקליטה אותו.
חברת נסטלה השתמשה בשיר בפרסומת למרות שמיוז לא רצו זאת. נסטלה הוציאה את השיר ותשלם 500,000 ליש"ט. הכסף נתרם לארגון Oxfam. אחר כך נסטלה שינתה את השיר בחיקוי. גם חברת HOT השתמשה בו בפרסומת.
באלבום דומיניק האוורד, המתופף, שר לשיר אחד. זה הדבר הייחודי באלבום.
האלבום ניסה רעיונות מוזיקליים חדשים. האוורד הוסיף כלים לתופים. מת'יו בלאמי ניגן בעוגב, כלי מקלדת גדול. הבס מניע את השירים, והגיטרה מוסיפה שכבות.
היה ויכוח אם להחליף את השיר "Screenager" ב"Futurism". "Futurism" היה קשה לנגן בהופעות.
ב-2006 קוראי רבעון מוזיקה קבעו שהאלבום הוא במקום ה-73 של הטובים בכל הזמנים.
תגובות גולשים