PETN

PETN (פנטאריטריטול טטרניטרט או פנתריט, נוסחה כימית C(CH2ONO2)4) הוא אחד מחומרי הנפץ החזקים ביותר. מהירות הפיצוץ שלו בדחיסות 1.7 גרם לסמ"ק היא כ-8,400 מטר לשנייה. החומר הוצג לראשונה על ידי הכימאים טולנס וויגנד, נרשם כפטנט בגרמניה ב-1912 והשתמשו בו כבר במלחמת העולם הראשונה.

PETN רגיש יותר לחום ולחיכוך מאשר TNT או טטריל. לכן בדרך כלל לא משתמשים בו כמאיץ בפני עצמו (מאיץ = חומר שמפעיל או מחזק פיצוץ). משתמשים בו כחלק מתערובות שונות: בפנטוליט (תערובת של PETN ו-TNT), בליבות לפתיל רועם, במרעומים למוקשים ובחומר הנפץ הפלסטי סמטקס.

דוגמא טכנית: בפגז M9A1 באמריקה קוטר 60 מ"מ שימש ראש קרבי של 227 גרם פנטוליט, ויכל לחדור עד 127 מ"מ פלדה. מעבר לשימושיו הצבאיים, PETN משמש גם כתרופה מרחיבת כלי דם לטיפול במחלות לב (מרחיב כלי דם = מקל על זרימת הדם).

PETN מיוצר בניטרציה של פנטאריטריטול. ניטרציה היא תגובה כימית שמוסיפה קבוצות ניטרט לחומר, בדרך כלל בחומצה חנקתית. שיטה נפוצה (שיטת ICI) משתמשת בחומצה חנקתית טהורה כדי להמנע מתוצרי לוואי גופרתיים בלתי יציבים.

לפי פרסומים, החומר שימש בפיצוצים מזוינים של חיזבאללה בתקופת מלחמת חרבות ברזל.

מספר מקרים מובילים נקשרו ל-PETN: ב-22 בדצמבר 2001 ריצ'רד ריד ניסה לפוצץ טיסה באמצעות מטען שהוסתר כנעליים. ב-30 באפריל 2003 נמצא PETN כחלק ממטען בפיגוע התאבדות בפאב בתל אביב. ב-25 בדצמבר 2009 ניסו להשתמש במטען PETN בטיסה אחרת, והפיצוצים לא הצליחו מעבר להצתה. ב-19 באוקטובר 2010 נשלחו חבילות נפץ מתימן ליעדים בארצות הברית, והן נתפסו במבצע מודיעיני.

PETN הוא חומר נפץ חזק מאוד. שמו הכימי ארוך, ולכן קוראים לו PETN.

הוא מתפוצץ מהר מאוד. המהירות גבוהה מאוד, וכך הוא חזק.

מייצרים אותו במעבדות מתערובת כימicals. זה נעשה בעזרת חומצות מיוחדות. שמירה זהירה חשובה מאוד.

PETN שימש גם במלחמה. אנשים רעים השתמשו בו גם לפגיעה, אבל חלק מהניסיונות לא הצליחו והסתיימו רק בהצתה.

יש לו גם שימוש רפואי. הוא יכול להרחיב כלי דם. זה עוזר לטיפול בלב.

מייצרים את החומר בתהליך כימי שנקרא ניטרציה. זה תהליך שמשנה את המבנה הכימי.

החומר שימש במלחמות ובכלים צבאיים שונים.

החומר נקשר למקרים של פיצוצים ונסיונות פגיעה. חלק מהמקרים זוהו ונחסמו.