RDRAM

RDRAM (Rambus DRAM) הוא סוג של זיכרון מחשב שנוצר על ידי חברת Rambus האמריקאית. יצרנית השבבים אינטל לקחה חלק במאמצים להכניס אותו לשוק, כולל תמיכה בימים הראשונים עם מעבדי פנטיום 4. מודולי הזיכרון של הטכנולוגיה נקראים RIMM, מודול זיכרון המותאם לממשק RDRAM.

לוחות אם שתמכו ב-RDRAM הופיעו לראשונה ב-1999. גרסת PC-800 עבדה בתדר 400MHz והציעה רוחב פס של 1600 MB/s. זה היה מהיר יותר מזיכרונות SDRAM הנפוצים אז, שפעלו ב-133MHz עם רוחב פס של כ-1066 MB/s. SDRAM הוא סוג מקובל של זיכרון מחשב באותו זמן.

ל-RDRAM היו חסרונות בולטים: עכבת גבוהה (משמעותה זמני תגובה ארוכים), פליטת חום גדולה, עלות ייצור גבוהה וסיבוכיות ייצור. תושבת ה-RIMM דרשה לרוב חיבור של שני מודולים כדי להשלים את המעגל החשמלי. בלוחות עם ארבעה חריצים היה צורך למלא את כולם. בסופו של דבר הופיע ה-DDR והשפיע מאוד על השוק, וכך RDRAM נשאר שוליים.

RDRAM שימש גם בקונסולות. נינטנדו 64 השתמשה ב-4 MB של RDRAM בתדר 500MHz, במעגל 9 סיביות, עם רוחב פס של כ-500 MB/s. היתרון היה יכולת לקבל רוחב פס גדול בעלות יחסית נמוכה בזכות תכנון פשוט של המעגל. החיסרון היה זמן אחזור גבוה בגישה אקראית. במערכת ה-N64 מודולי ה-RDRAM קיבלו קירור בעזרת מפזר חום פאסיבי. הקונסולה אפשרה הרחבת זיכרון דרך Expansion Pak לשיפור גרפי, רזולוציה או קצב פריימים במשחקים מסוימים.

RDRAM הוא סוג של זיכרון מחשב שעשתה חברת Rambus. זיכרון זה מגיע במודולים שנקראים RIMM.

בשנת 1999 הוצגו לוחות אם שתמכו ב-RDRAM. גרסת PC-800 פעלה ב-400MHz והייתה מהירה יותר מזיכרון SDRAM הפופולרי אז.

ל-RDRAM היו גם בעיות. הוא איטי בתגובה (זה נקרא עכבת), התחמם הרבה, עלותו הייתה גבוהה והייצור שלו היה מסובך. בכמה כרטיסים צריך לחבר תמיד שני מודולים יחד. אחרי כן הגיע זיכרון DDR והחליף אותו ברוב המחשבים.

נינטנדו 64 השתמשה ב-4MB של RDRAM בתדר 500MHz. זה נתן רוחב פס של כ-500MB לשנייה. זה עזר לגרפיקה לעבוד טוב יותר בעלות נמוכה. אבל הזיכרון איטי לגישה אקראית. מודולי ה-RDRAM ב-N64 קיררו עם מפזר חום פאסיבי. ניתן להוסיף Expansion Pak כדי לשפר גרפיקה או מהירות משחקים.