SDRAM

SDRAM (Synchronous Dynamic Random Access Memory) הוא סוג של זיכרון למחשב שמסונכרן עם שעון המערכת. התקן זה בדרך כלל מגיע בצורת תושבת DIMM (מודול זיכרון שנכנס ללוח האם). מהירויות טיפוסיות הן בסביבות 66, 133 מגה־הרץ, ותושבת SDRAM מכילה 168 פינים במקום 72 פינים שברכיבי EDO DRAM קודמים.

RAM (זיכרון גישה אקראית) הוא מקום אחסון מהיר בזיכרון העבודה של המחשב. הוא מאפשר גישה לכל נתון באותו זמן, ללא תלות במיקום שלו.

בבסיסו של DRAM (זיכרון דינמי) יש תא הכולל קבל (מכשיר שמאחסן מטען חשמלי) וטרנזיסטור. הקבל מאבד מטען עם הזמן בגלל זליגה. לכן יש לרענן (להטעין מחדש) את התאים מעת לעת, כדי לשמור על המידע.

SDRAM הוא DRAM שסינכרוני לשעון; כלומר הוא מחכה לדפוסי שעון לפני ביצוע פקודות. זאת בניגוד ל־DRAM אסינכרוני, שמגיב מיד לשינויים. הסנכרון מאפשר למכונת מצבים פנימית לנהל פיפליינינג (pipelining), שליחת פקודות חדשות לפני שהקוד הקודם נגמר. בזכות זאת אפשר לבצע פקודות מורכבות ולשפר את קצב העבודה. זמן ההמתנה הקבוע בין פקודות, שנקרא latency (השהייה), משפיע על ביצועי ה־SDRAM והוא שיקול בבחירה.

קיימות משפחות שונות של SDRAM המתקדמות בזמנים ובמהירויות. לדוגמה DDR4 הוצגה סביב 2012 ומהירותה נעה בדרך כלל בטווח 1600, 2667 מגה־הרץ, עם מתחים נמוכים של כ־1.2/1.0 וולט.

כמו כל DRAM, גם SDRAM מאחסן ביטים בעזרת טרנזיסטור וקבל. בקר הזיכרון אחראי על שליחת אותות הבקרה ל־SDRAM. הוא מתרגם את בקשות המערכת לפקודות שמתאימות ל־SDRAM, ועוקב אחרי מצבו כדי לא לשלוח פקודות לפני שהוא מוכן.

ל־SDRAM יש אפיקים של כתובת ונתונים. כשלא נדרשים כל ביטי הכתובת, משתמשים בביט הכתובת A10 כאות בקרה נוסף. מספר מחזורי שעון הדרוש להשלמת פקודה תלוי בעיצוב הזיכרון ותדירות השעון. לכן בקר הזיכרון מתוכנת לפי ערכי התזמון של ה־SDRAM.

הבקר הוא החולייה שמקשרת בין המשתמש לבין ה־SDRAM. הוא מקבל בקשות, בודק אם אפשר לטפל בהן, מתרגם אותן לפקודות ושולח אותות בקרה מתאימים. כאשר צריך, הבקר ממתין בין פקודות את מספר מחזורי השעון הדרוש.

SDRAM הוא סוג של זיכרון במחשב. זה זיכרון מהיר לשמירת נתונים בזמן עבודה. הוא מגיע במודולים שנקראים DIMM.

RAM הוא זיכרון שהמחשב קורא וכותב אליו מהר. כל מקום בזיכרון זמין בגישה ישירה.

SDRAM עובד לפי שעון. זה אומר שהוא מחכה לאות קבוע לפני הפעולה. כך אפשר לשלוח פקודות אחת אחרי השנייה. זה משפר את המהירות.

יש דורות שונים של SDRAM. לדוגמה DDR4 הופיעה ב־2012 והיא מהירה יותר.

בתוך תא זיכרון יש קבל, חלק ששומר מטען. המתח על הקבל קטן עם הזמן. לכן יש לרענן את התאים מפעם לפעם. בקר מיוחד שולט בזיכרון ומתרגם בקשות מחשב לפקודות זיכרון.

לזיכרון יש קווים לעבודה ולכתובת. חלק מביטי הכתובת משמשים גם כאות בקרה כשהכתובת קצרה.

הבקר מקבל בקשות מהמעבד. הוא בודק, מתרגם ושולח את הפקודות לזיכרון. לפעמים הוא ממתין כמה מחזורים לפני הפקודה הבאה.