Serial ATA

Serial ATA (SATA) הוא תקן (כללי חיבור להעברת נתונים) לחיבור בין המחשב לאמצעי אחסון כמו כונן קשיח, כונני CD/DVD וכוננים מבוססי זיכרון פלאש. התקן פותח כדי להחליף את Parallel ATA (PATA), שהוא התקן הישן שעבד בצורה מקבילה.

SATA אפשר קצבי העברה גבוהים יותר מ־PATA. עם הופעת כונני SSD (כונני זיכרון פלאש מהירים), הפך לעתים לפקטור שמגביל את המהירות בפועל של הכוננים.

במרכיבים החשמליים והרכבת החומרה, התקני SATA ו־PATA אינם תואמים ישירות זה לזה. מצד היישום, התקני SATA מתוכננים להתנהג כמו התקני PATA, ולכן יש אפשרות לחבר מכשירי PATA לבקרי SATA באמצעות מתאם. גם ניתן לחבר SATA ללוחות אם ישנים בעזרת כרטיסי PCI עם מחברי SATA.

SATA צמצם את הפער לעומת SCSI בכך שהעניק ביצועים קרובים יותר במחירים נמוכים יותר וללא צורך בכרטיסי הרחבה מיוחדים. יחד עם זאת, במספר היבטים הוא עדיין מוגבל לעומת SCSI: אורך הכבל המקסימלי בתקן המורחב הוא כ־2 מטרים, לעומת כ־16 מטרים ב־SCSI; כמו כן כל כבל חיצוני תומך בהתקן אחד בלבד, בעוד ש־SCSI אפשרי לחבר עד כ־16 התקנים על אותו חיבור.

Serial ATA או בקיצור SATA הוא דרך לחבר כוננים למחשב. תקן כאן אומר חוקים איך להעביר נתונים בין המחשב לכוננים.

SATA מאפשר העברה מהירה יותר מאשר התקנים ישנים. כונני SSD (כונן זיכרון פלאש מהיר) עובדים מהר מאוד, ולפעמים הממשק SATA מגביל את המהירות שלהם.

SATA ו־PATA (התקן הישן) לא מתחברים ישירות. אפשר לחבר מכשירי PATA ל־SATA בעזרת מתאם. אם הלוח אם ישן, אפשר להוסיף כרטיס PCI עם חיבור SATA.

SATA קרוב במהירות ל־SCSI, והוא זול יותר. אבל ל־SCSI יש יתרונות: כבלי SCSI יכולים להיות ארוכים יותר, ולחבר יותר התקנים על אותו חיבור.