T-64 הוא טנק מערכה סובייטי שיוצר החל מ-1963. כשהוצג, נחשב לטנק מתקדם ומהפכני. הוא הציע חידושים כמו מיגון שכבתי (שיכובים של חומרים שונים להגנה) וטען אוטומטי (מכונה שמטענת את התותח). בגלל עלותו הגבוהה יוצר בכמויות קטנות ולא יובא למדינות זרות.
הטנק פותח בחרקוב בראשות א.א. מורוזוב. בזמן פיתוחו היו שתי גישות שונות: שדרוג טנקי T-54 הקיימים, שהולידו את ה-T-55 וה-T-62, או לבנות טנק חדש מהיסוד. חרקוב בחרו בגישה השנייה, ובכך יצרו את ה-T-64 כטנק מערכה עיקרי (MBT, טנק עיקרי של שדה הקרב).
ה-T-64 השתמש במערכת מתלים מסוג "ויקרס" ולא במערכת ה"כריסטי" המקובלת בטנקים סובייטים קודמים. שידרגו לו מנוע עם שני גלי ארכובה, מה שאפשר מהירות דרך של עד 75 קמ"ש. עם זאת, המנוע סבל מבעיות אמינות, וזה היה חלק מהסיבה לפיתוח ה-T-72. לפי הדוקטרינה הסובייטית, הטנק תוכנן גם לצליחת נהרות.
המיגון השכבתי הרכיב חומרים שונים לשכבות מגן. בגרסאות מתקדמות נוספו מדוכות עשן ומיגון ריאקטיבי (שריון שמפוצץ שכבת תגובה מול פגזים). הטנק גם הוצנע בהגנות נגד קרינה ונשק כימי: הציפוי הפנימי, סגירת מערכות התצפית ואמצעי סינון אוויר מאפשרים לצוות להמשיך בפעולה במצבים אלה.
בגרסאות הבסיסיות היה תותח 115 מ"מ שהושאל מה-T-62. החל מ-T-64A הותקן תותח חלק-קדח 125 מ"מ מדגם 2A46, היורה תחמושת חצי אחודה. ב-T-64B נוספה אפשרות לשגר טילי נ"ט מהקנה, כגון AT-8, מונחי לייזר (מכוונים בעזרת קרן אור). טיל זה יכול לפרוץ כ-600 מ"מ שריון בטווח של עד 4,000 מטר, ויש לו גם יכולת מוגבלת נגד מסוקים. הותקנה מערכת בקרת אש עם מד טווח לייזר ומחשב בליסטי.
הטען האוטומטי מסודר כקרוסלה מתחת לצריח. ההודף (החומר המניע) מונח בשכיבה, והפגז מונח בעמידה. יד רובוטית טוענת את התותח תוך 4, 5.5 שניות, בהתאם למיקום התחמושת. יש בכך יתרון בשטח פנוי לצוות, אך תיקון כשמ-T-אוטומטי נכשל מורכב יותר. המפקד יכול לטעון ידנית במקרה חירום.
למרות החידושים, עלות גבוהה ובעיות אמינות הגבילו את ייצורו. במקום זאת יוצרו המוני טנקי T-72 מפושט יותר. במשך זמן רב שמרו על קיומו בסוד. כיום הוא משרת ברוסיה, באוקראינה ובאוזבקיסטן. היורש שלו הוא ה-T-80.
T-64 הוא טנק סובייטי שהתחילו לבנות אותו ב-1963. הוא היה חדשני יחסית לטנקי התקופה.
הטנק פותח בחרקוב בידי צוות בראשות א.א. מורוזוב. במקום רק לשפר טנק ישן, בנו טנק חדש מהיסוד.
ל-T-64 מתלים מיוחדים ומנוע חזק. הוא יכול להגיע עד 75 קמ"ש. המנוע לא תמיד היה אמין.
יש לו מיגון שכבתי. זה אומר שכבות שונות של חומר להגנה. גרסאות מאוחרות קיבלו גם מיגון ריאקטיבי ומדוכות עשן. הטנק גם יכול להגן על הצוות מקרינה ומגזים רעילים בעזרת ציפוי פנימי וסינון אוויר.
הטנק קיבל תותח 125 מ"מ (גרסאות מוקדמות היו 115 מ"מ). בגרסה שנקראת T-64B אפשר לירות גם טילי נ"ט מסוג AT-8 מהתותח. הטילים מיועדים לפגוע בשריון של טנקים אחרים ובמסוקים.
בטנק יש טען אוטומטי. זאת מכונה שמכניסה את התחמושת לתותח. היא יכולה לטעון תוך כמה שניות. אם המכונה נתקעת, ניתן לטעון ידנית.
הטנק היה יקר ובעל בעיות אמינות. לכן ייצרו פחות ממנו. במקום זה ייצרו יותר את ה-T-72. היום ה-T-64 משרת ברוסיה, באוקראינה ובאוזבקיסטן.
תגובות גולשים