''The Piper at the Gates of Dawn'' (בעברית: "החלילן בשערי השחר") הוא אלבום הבכורה של להקת פינק פלויד. זהו האלבום היחיד שבו סיד בארט היה חבר פעיל בלהקה. ההקלטות נעשו באולפני אבי רוד, והפקתו נעשתה בידי נורמן סמית'. האלבום מאופיין בסגנון פסיכדלי (פסיכדלי, מוזיקה שמנסה להעביר תחושת שינוי בתודעה, עם צלילים ודימויים מיוחדים). התאריך הרשמי של היציאה הוא 5 באוגוסט 1967. האלבום הגיע למקום השישי במצעד הבריטי ולמקום ה-131 בבילבורד 200 האמריקאי. ב-2003 דורג במקום ה-347 ברשימת 500 האלבומים של רולינג סטון, ובדירוג מחודש משנת 2020 דורג במקום ה-253.
רוג'ר ווטרס, ניק מייסון וריצ'רד רייט נוצרו כחברים יחד עם סיד בארט כבר בתחילת שנות ה-60. הם הופיעו תחת שמות שונים, וב-1965 השתמשו בשם "The Pink Floyd Sound". ב-1 בפברואר 1967 הלהקה חתמה על חוזה הקלטות עם EMI וקיבלה מקדמה של 5,000 לירות שטרלינג.
ב-11 במרץ 1967 יצא הסינגל הראשון, "Arnold Layne". השיר מספר על אדם שלוקח בגדי נשים ממתקני כביסה, וגרם למחלוקת באותן שנים. ב-16 ביוני 1967 יצא הסינגל השני, "See Emily Play", והוא זכה להצלחה והופיע בגרסה האמריקאית של האלבום.
עם יציאתו של האלבום הלהקה המשיכה להופיע במועדוני לונדון, וקיבלה קהל הולך וגדל.
במהלך ההופעות חלה הידרדרות במצבו הנפשי של סיד בארט, שהושפעה מצריכת סמים. חלק מצוות הניהול והחברים הבינו שמדובר בבעיה חמורה. לקראת סוף 1967 צורף דייוויד גילמור תחילה כהחלפה להופעות. זמן קצר אחר כך הוחלט שהוא יחליף את בארט באופן קבוע.
צלם העטיפה, ויק סינג, לבש את חברי הלהקה בבגדים בוהקים. במהלך הצילומים השתמש בעדשת פריזמה (עדשה שמפרקת אור) כדי ליצור מראה מוזר ו"פסיכדלי". השם המקורי שנשקל היה "Projection". סיד בארט בחר את השם הסופי בהשראת פרק בספר "הרוח בערבי הנחל" של קנת גראהם.
הביקורות היו חיוביות. מבקרים שיבחו את החדשנות המוזיקלית ואת האווירה הפסיכדלית. AllMusic ציין שהאלבום מייצג גם הנאה של הרחבת התודעה וגם פחד מהפרעה נפשית. מגזין NME שיבח את שירי בארט כיצירתיים ומפתיעים. בילבורד כינה את האלבום כאחד מאלבומי הרוק הפסיכדלי הטובים ביותר. האלבום קיבל מעמד זהב בבריטניה ובאיטליה, ונחשב לאבן דרך מוקדמת בקריירה של הלהקה. הפריצה העולמית של פינק פלויד התרחשה מאוחר יותר, ב-1973, עם The Dark Side of the Moon.
''The Piper at the Gates of Dawn'' הוא האלבום הראשון של פינק פלויד. בספרות העברית שמו פירושו "החלילן בשערי השחר". זהו האלבום היחיד שבו סיד בארט היה חבר בהרכב.
האלבום יצא בשנת 1967. הוא הצליח מאוד בבריטניה והגיע למקום השישי במצעד שם. בארצות הברית הוא הגיע למקום ה-131.
החבורה כללה סטודנטים למוסיקה ואמנות והחלה להופיע בתחילת שנות ה-60. ב-1967 הלהקה חתמה על חוזה הקלטות.
באותה שנה יצאו שני שירים בולטים: "Arnold Layne" ו"See Emily Play". "Arnold Layne" עורר ויכוח כי הוא מספר על אדם שלוקח בגדים ממתקני כביסה. "See Emily Play" היה להיט ונשמע הרבה.
תצלום העטיפה נעשה על ידי ויק סינג. הוא השתמש בעדשה מיוחדת בשם פריזמה. זה יצר מראה חלומי וצבעוני לעטיפה.
בארט התחיל להרגיש רע בגלל שימוש בסמים. הלהקה הביאה את דייוויד גילמור כדי לעזור ולהחליף אותו בהופעות.
המבקרים אהבו את האלבום. הם כתבו שהוא חדשני ומיוחד במינו. מאוחר יותר האלבום גם קיבל פרסים ומעמד זהב במדינות מסוימות.
תגובות גולשים