The Velvet Underground (אלבום)

The Velvet Underground הוא האלבום השלישי של הוולווט אנדרגראונד. זהו גם האלבום הראשון שבו השתתף דאג יול, שהחליף את ג'ון קייל.
ההקלטות נעשו במהירות בסתיו 1968. האלבום מסמן שינוי גדול בשמע ובגישה של הלהקה. השינוי מיוחס בעיקר לעזיבתו של קייל וכן לעובדה שגנבו להם את המגברים (מכשירים שמגבירים את קול הגיטרות) לפני ההקלטות.
זה האלבום הראשון של הלהקה בחברת MGM רקורדס, אחרי שני אלבומים בחברת וורב, שהתמחתה בג'אז. רוב השירים שקטים ורגועים, והשפעתו של אנדי וורהול כמעט אינה נוכחת עוד.
עטיפת האלבום צולמה על ידי בילי ניים מאולפני "הפקטורי" של וורהול. השיר הפותח "Candy Says" מוקדש לקנדי דרלינג, אישה טרנסג'נדרית (אדם שנולד בגוף אחד אבל מרגיש שונה במגדרו). השיר האחרון, "After Hours", מבוצע בידי המתופפת מורין טאקר ומלווה בגיטרה אקוסטית ובגיטרת בס.
Candy Says
What Goes On
Pale Blue Eyes
Beginning to See the Light
I'm Set Free
The Murder Mystery
After Hours

The Velvet Underground הוא האלבום השלישי של הלהקה. בפעם הזו דאג יול הצטרף במקום ג'ון קייל.
האלבום הוקלט מהר בסתיו 1968. אחרי שעזב קייל, הסאונד של הלהקה השתנה.
לפני ההקלטות גם גנבו להם את המגברים. מגברים הם מכשירים שמגבירים את קול הגיטרות.
הרבה שירים כאן שקטים ונעימים. עטיפת האלבום צולמה על ידי בילי ניים.
השיר הראשון, "Candy Says", מדבר על קנדי דרלינג. קנדי דרלינג היא אישה טרנסג'נדרית. זה אומר שאדם מרגיש שהוא שונה במגדרו מאיך שנולדו לו.
השיר האחרון, "After Hours", מושר על ידי המתופפת מורין טאקר ומלווה בגיטרה אקוסטית ובבס.
Candy Says
Pale Blue Eyes
After Hours
What Goes On