User Datagram Protocol

User Datagram Protocol (UDP) הוא פרוטוקול בשכבת התעבורה. פרוטוקול זה שולח חבילות מידע במהירות, אך בלי הבטחה שהן יגיעו.

UDP אינו שומר על סדר החבילות. חבילות יכולות להגיע במיקום שונה, להידרס או לא להגיע כלל.

העובדה ש-UDP הוא "connectionless" (לא יוצר חיבור קבוע בין מחשבים) ומוותר על מנגנוני אמינות, מקנה לו יתרון במהירות. לכן משתמשים בו כאשר זמן הגעה קצר חשוב יותר מאשר הגעה מושלמת. דוגמאות: DNS (מציאת כתובות שרתים), טלפוניה באינטרנט (VoIP) ושידורי וידאו בזמן אמת.

UDP משתמש בפורטים כדי להפריד שירותים שונים. פורט הוא מספר בין 0 ל-65,535. לכל פורט מוקצות 16 סיביות (16 סיביות = יחידת מדידה של מידע). בשונה מ-TCP, ב-UDP אפשר לשוחח עם כמה מחשבים על אותו פורט בו-זמנית.

התקורה (header) של UDP קצרה. היא אורכת 64 סיביות בלבד. מבנה קצר זה תורם למהירות העברת המידע.

הפתיח של החבילה קטן ופשוט. הוא מכיל שדות בסיסיים כמו פורט, אורך ושדה בדיקת תקינות (checksum).

ה-Checksum בודק אם המידע בחבילה שלם. המחשב השולח מחשב ערך ושומר אותו בשדה ה-checksum. המקבל מחשב שוב ומשווה.

חישוב ה-Checksum מחלק את ההודעה לקטעים של 16 סיביות, סוכם את הקטעים והוסיף את השארית. לאחר מכן מבצעים "One's Complement", הופכים כל הביטים (0 ל-1 ולהפך).

לקלט של פונקציית ה-Checksum נכנסים: חבילת ה-UDP (עם שדה ה-checksum מאופס), כתובות המקור והיעד של ה-IP, שדה הפרוטוקול מהכותרת של ה-IP ושדה האורך של חבילת ה-UDP. אם אורך החבילה אינו מתחלק ב-16, מוסיפים אפסים בסוף כדי להשלים.

דוגמאות בולטות: DNS, DHCP, TFTP ו-SNMP.

UDP הוא קבוצה של כללים שמחשבים משתמשים בהם כדי לשלוח חבילות מידע. חבילות הן יחידות נתונים קטנות.

UDP מהיר. אבל הוא לא בודק שהחבילה באמת הגיעה. לפעמים חבילה לא מגיעה.

זה טוב לשיחות בזמן אמת. למשל שיחות וידאו או שיחות אינטרנט. שם חשוב שהדבר יגיע מהר.

פורט הוא מספר בדמיון לדלת בבית המחשב. יש בין 0 ל-65,535. פורט עוזר לדעת לאן החבילה הולכת.

הכותרת של UDP קצרה. היא באורך 64 סיביות. סיבית היא ביט, כלומר אפס או אחד.

הפתיח מכיל מספר פורט, אורך ושדה בדיקה קטן בשם checksum.

ה-Checksum בודק שהמידע לא נשבר בדרך. מחשבים מחלקים את המידע לחתיכות קטנות. הם מסכמים אותן ומחליפים אפסים באחדים ולהפך. אם התוצאה שווה, המידע תקין. אם לא, זורקים את החבילה.

דוגמאות פשוטות: DNS ו-DHCP.