V (וי) היא האות ה-22 באלפבית הלטיני.
בדומה ל-U ו-Y, התפתחה האות מהיוונית אופסילון. אופסילון מקורה באות הפיניקית וו.
האטרוסקים השתמשו בה כדי לסמן את צליל ה-'וּ' (צליל תנועתי דומה ל-U). הרומאים השתמשו בה גם לצליל 'ו' העיצורי וגם לצליל התנועתי הזה.
כיום ברוב השפות האות נהגית כו' עיצורית, מסומנת ב-IPA כ-/v/. (IPA היא שיטה לתיאור צלילים בשפות.) יוצאת דופן היא הגרמנית, שבה האות נשמעת כמו 'פ' במילים ממקור גרמני.
- באלפבית הפונטי קוראים לה "ויקטור" (Victor).
- בקוד מורס היא מיוצגת על ידי שלוש נקודות וקו: · · · -
- בקוד ASCII הערכים הם 86 (V) ו-118 (v).
- בכתב ברייל הוזכרה, אך לא ניתנו בפרטיו נתונים בטקסט המקורי.
V (וי) היא האות ה-22 באלפבית הלטיני.
היא התפתחה מהאות היוונית אופסילון. אופסילון באה מהפיניקים.
האטרוסקים השתמשו בה לצליל 'וּ' (צליל תנועה). הרומאים השתמשו בה גם לצליל 'ו' העיצורי.
בחלק גדול מהשפות V נשמעת כמו 'ו' עיצורית. בגרמנית היא לעתים נשמעת כמו 'פ'.
- באלפבית הפונטי קוראים לה "ויקטור".
- בקוד מורס: · · · -
- בקוד ASCII: 86 ו-118.
- בכתב ברייל הוזכרה אך לא נמסר פירוט בטקסט.
תגובות גולשים