Wireless Application Protocol (WAP) היא טכנולוגיה שבעקבותיה ניתן היה לגלוש באינטרנט מטלפונים סלולריים. השם המוכר הוא "אינטרנט סלולרי". הטכנולוגיה פותחה בסוף שנות ה-90 ונועדה לאפשר גלישה מהטלפון במהירות וביעילות.
WAP נועד להתאים את האינטרנט לצגים קטנים ולמכשירים עם כוח חישוב מוגבל. הוא קיצר זמני הורדה, שיפר אבטחה והציג מידע בצורה שמתאימה למסכים קטנים.
WAP הוא התאמה של HTML (שפת בניית אתרים) ו-HTTP (פרוטוקול המשלח דפי אינטרנט) לעבודה סלולארית. את תקני WAP פיתחה ה-WAP Forum, וסמכויותיו הועברו ב-2002 לארגון ה-OMA (Open Mobile Alliance).
התקן תיאר מחסנית פרוטוקולים (Stack). מחסנית היא סדרה של פרוטוקולים שעובדים ביחד. היא אפשרה פעולה משותפת של ציוד ותוכנות WAP עם רשתות כמו GSM ו-IS-95 (השם הנוסף: CDMA).
ל-WAP היו מגבלות שהקשו על הצלחתו. מסכי הטלפונים היו קטנים מאוד והציגו מעט מידע. דפדפנים ניידים היו מוגבלים ולא הציגו גרפיקה או מנועי חיפוש כמו במחשב.
משתמשים רבים ציפו לאינטרנט דומה למחשב, ולא נהנו מהחוויה. לכן, למרות קידום רב מאז 2000, השימוש ב-WAP לא הפך לנפוץ.
ביפן חברת דוקומו פיתחה שפת סימון בשם cHTML (גרסה פשוטה של HTML). זה עבד על הרשת הרגילה (WWW). דוקומו יצרה את השירות i-mode, שבו ספקי תוכן יכלו לגבות תשלום מהמנויים. ב-2004 נרשמו אלפי ספקי תוכן לשירות.
WAP PUSH הוא חלק מהתקן שמאפשר שליחת תכנים למכשיר, בדומה ל-SMS (הודעת טקסט). התקן מגדיר פורמטים כמו Service Indicator ו-Service Loader לשליחת קישורים. התוכן יכול להישלח כטקסט או בפורמט בינארי בשם WBXML כדי לחסוך במשאבים. בדרך כלל המכשיר מחזיק תיבת קישורים נכנסים, כמו תיבת הודעות.
WAP היא דרך לגלוש באינטרנט בטלפון. זה קרה בסוף שנות ה-90.
WAP עזר להציג אתרים על מסכים קטנים. מסכים קטנים הם צגים שאינם גדולים. לכן המידע הוצג בפחות מקום.
לא תמיד זה עבד טוב. הדפדפנים בטלפון לא הציגו תמונות רבות. אנשים ציפו לאינטרנט כמו במחשב, אז רבים הפסיקו להשתמש ב-WAP.
ביפן חברת דוקומו יצרה את i-mode. זה היה שירות אינטרנט סלולרי מוצלח. ספקי תוכן מכרו שירותים למנויים.
WAP PUSH היא דרך לשלוח קישורים לטלפון. זה דומה לקבלת הודעת SMS. הקישורים נשמרים בתיבה מיוחדת בטלפון.
תגובות גולשים