אאוס

אֵאוֹס (יוונית הומרית: Ἠώς; יוונית אטית: Έως) היא טיטאנית (אלת דור קודם של האלים) ואלת השחר (אלת הזריחה) במיתולוגיה היוונית.

היא בתם של היפריון ותיאה; בגרסה אחרת מצוינת בתו של פאלאס. אאוס היא אחותו של הליוס, אל השמש, ושל סלנה, אלת הירח. במקביל, ברומא קראו לה אורורה ובמיתולוגיה ההודית קוראים לה אושאס.

אאוס רוכבת לפני אחיה הליוס במרכבה, ומכריזה על בוא השמש. מאז המאה ה־6 לפנה"ס הופיעה באמנות כמי שיוצאת במרכבה או כבעלת כנפיים.


היוונים תיארו אותה כבעלת מאהבים רבים. לפי מקור אחד, אפרודיטה קיללה אותה משום ששכבה עם ארס. עם הטיטאן אסטראוס ילדה את ארבעת אלי הרוחות: בוריאס (הצפוני), יורוס (המזרחי), זפירוס (המערבי) ונוטוס (הדרומי).

מאהב נוסף היה אוריון, שלפי הסיפור נהרג בידי ארטמיס. הסיפור הידוע ביותר הוא על טיתונוס, בן אנוש שאהבה. כשביקשה אאוס מזאוס להעניק לו חיי נצח, זאוס נתן לו חיי נצח אך לא נעורי נצח. טיתונוס הזדקן עד שירד מצבו, ובסופו של דבר הפכה אותו אאוס לחרק; בגרסאות מאוחרות זהו צרצר.

לאאוס יש גם שני בנים מטיתונוס, אמתיון וממנון.

אאוס היא אלת השחר. אלת השחר מביאה את הזריחה.

אאוס היא טיטאנית. טיטאנית כלומר אל מהדור הישן של האלים. היא בתם של היפריון ותיאה. אחותה היא סלנה ואחיה הוא הליוס, אל השמש.

אאוס רוכבת במרכבה לפני השמש ומכריזה שהיום מתחיל. ברומא קראו לה אורורה. בהודו קראו לה אושאס.


היו לה הרבה סיפוריי אהבה. אחד מהם הוא טיתונוס, שהוא היה אדם. אאוס ביקשה לו חיי נצח, אבל לא ביקשה לו צעירות נצחית. טיתונוס הזדקן מאוד. אאוס הפכה אותו לחרק. בגרסאות מאוחרות הוא מופיע כצרצר.

אאוס ילדה גם את אלי הרוחות ואת שני בנים, אמתיון וממנון.