אבו כישכ (בערבית: أبو كشك) היה כפר בדואי-ערבי גדול בשרון הדרומי, כ־2 ק"מ מזרחית לרמת השרון. בשלבי מלחמת העצמאות תושביו נטשו את בתיהם.
הכפר נוסד על ידי שבט אבו כישכ, שבט בדואי (קהילה נודדת של ערבים) שהגיע ממצרים או מצפון סיני בסוף המאה ה־18. לשבט היו קרקעות נרחבות, בכ־20,000 דונם, משטח שעבר מהאזור של הרצליה ועד פתח תקווה והדר יוסף בתל אביב. השבט שלט באגן נחל הירקון אחרי מאבקים עם שבטים אחרים.
בשנות ה־20 הנהגה המקומית הייתה מעורבת באירועים אלימים באזור, ובמאורעות 1921 הוטל על השבט קנס כבד של 700 לירות מצריות. חלקים נרחבים מאדמות השבט נמכרו או הוחכרו לחברות יהודיות, בעיקר דרך משא ומתנים שניהל יהושע חנקין. אדמות אלה שימשו להקמת מושבות כמו מגדיאל ורמתיים.
לפי סקר הכפרים 1945, שטח האדמה של אבו כישכ היה כ־18,470 דונם טורקי. בקהילה חיו כ־1,900 אנשים. בתקופת המרד הערבי הגדול נורו יריות מאזור הכפר לעבר יישובים בסביבה והיו גם תקיפות נקודתיות.
בסתיו 1947 ובחורף 1947, 1948 היו מספר אירועים אלימים הקשורים לתושבי הכפר, כולל התקפה על אוטובוס ב־30 בנובמבר 1947. יחד עם זאת, מנהיגי הכפר חיפשו שלום ונפגשו עם נציגי ההגנה (ארגון יהודי להגנה) כדי להבטיח שלא יסייעו ללוחמים חיצוניים. ההגנה קיבלה על עצמה שלא לתקוף, וחטיבת אלכסנדרוני נמנעה מפגיעה באזור.
בסוף מרץ 1948, אחרי חטיפת כמה מנהיגים על ידי לח"י (קבוצה חמושה יהודית), פגה האמינות בין הצדדים. בהמשך תקף כוח של אצ"ל (ארגון צבאי יהודי) מחנה של השבט, ותושבי השבט עזבו את השרון ב־30 במרץ 1948 מפחד.
כיום נמצא במקום מפעל תע"ש רמת השרון, וחלקים מן האזור מהווים את רמת השרון והוד השרון.
אבו כישכ (בערבית: أبو كشك) היה כפר גדול בשרון הדרומי. הוא היה בערך שני קילומטרים מזרחית לרמת השרון. בתחילת מלחמת העצמאות התושבים עזבו.
הכפר נוסד על ידי שבט אבו כישכ. שבט = קבוצה של משפחות שחיות ביחד. הם באו ממצרים או מצפון סיני במאה ה־18. לשבט היו הרבה אדמות. האדמות הגיעו מהאזור של הרצליה עד פתח תקווה.
בשנות ה־20 חלק מאדמות הכפר נמכרו לחברות יהודיות. אנשים יסדו מושבות חדשות על האדמות האלה.
בשנת 1945 היו בכפר כ־1,900 תושבים. בשנים שלפני 1948 היו גם עימותים בעמק הירקון.
לקראת מלחמת העצמאות כמה אנשים מהכפר היו מעורבים באירועים אלימים ב־1947. מנהיגי הכפר רצו שלום. הם נפגשו עם נציגים יהודים והבטיחו לא לסייע ללוחמים חיצוניים.
בסוף מרץ 1948, אחרי חטיפה של מנהיגים, האנשים מהכפר פחדו ועזבו את בתיהם. היום במקום יש מפעלים, וחלקים מהאזור הם רמת השרון והוד השרון.
תגובות גולשים