אבולוציה של השפה היא חקירת הדרך שבה בני אדם פיתחו יכולת לדבר ולהשתמש בשפה טבעית. שפה טבעית היא מערכת סימנים שמייצגת דברים ומתקשרת ביניהן. תחום זה נקרא גם בלשנות אבולוציונית, והוא בוחן את הבסיס הביולוגי של השפה, מתי התחילה הדיבור, ומהם היתרונות האבולוציוניים שהובילו להתפתחותה.
חישובים ורעיונות עתיקים ניסו להסביר את מוצא השפה. בין התיאוריות היו רעיונות שמילים נובעות מחיקוי טבעי של צלילים (קשת-וואו), מקריאות רגשיות כמו כאב או שמחה (פו-פו), או מהדהוד טבעי בין חפץ לצליל שלו (דינג-דונג). היו גם דעות ששפה היא מוסכמה חברתית, או שהושאלה מלמעלה על ידי כוח עליון. תיאוריות אלו לא נכונות מיבט מדעי אך תרמו רעיונות מעניינים לדיון.
רעיון שאומר שמילים ראשוניות הן חיקוי של קולות טבעיים.
רעיון שהשפה החלה מקריאות רגשיות כמו צעקה וכאב.
מuller הציע שלכל חפץ יש תהודה טבעית שהופכת למילה.
תאוריה שהשפה צמחה מעבודה קולית קבוצתית, כדי לסנכרן פעולות.
הצעה שמילים מקורן בתנועות ידיים שמחקו תנועות ומצאו דרך להיות קולות.
בהשוואה לאותות חיות, אותות קוליים ניתנים לזיוף. אצל בעלי חיים רבים קשה לזייף קריאה כדי להטעות. השפה האנושית תלויה בכך שאנשים ישתמשו בה בכנות יחסית. תכונה חשובה של השפה היא היכולת להתייחס לדברים שאינם כאן ועכשיו. כדי שזה יעבוד, יש צורך ברמות גבוהות של אמון בין אנשים לאורך זמן.
התחום התחזק בסוף המאה ה-20. כיום החוקרים משלבים ביולוגיה, בלשנות, ארכיאולוגיה ופסיכולוגיה. יש שתי גישות מרכזיות: המשכיות, הרעיון שהשפה התפתחה בהדרגה ממערכות תקשורת פרימטיות; ואי-המשכיות, הרעיון שהשפה הופיעה באופן מהיר יותר, כתכונה חדשה ואיכותית בבני אדם.
נועם חומסקי תומך בגישה של אי-המשכיות. הוא טוען ששינוי ביולוגי מורגש אחד אפשר את הופעת היכולת הלשונית אצל קבוצת בני אדם לפני כ-100,000 שנים. יש גם תאוריות שמדגישות קידוד גנטי ושאר תאוריות הרואות בשפה מערכת חברתית-תרבותית שנלמדת באמצעות אינטראקציה.
"תיאוריות המשכיות" טוענות ששפה התפתחה בשלבים. "תיאוריות אי-המשכיות" טוענות שהיא הופיעה יחסית במהירות כשהתנאים הביולוגיים והחברתיים בגרו.
יש מעט ממצאים ישירים שמראים מתי בדיוק התחילה השפה. כתיבה נוצרה רק אלפי שנים לאחר שהשפה דיברה. מאובנים ושינויים אנטומיים מעניקים רמזים עקיפים, למשל גודל מוח ומבנים שמגבילים או מאפשרים דיבור. גם תצפיות על קופי אדם וניסויים לימדו הרבה על יכולת רכישת שפה ועל מגבלות הייצור הקולי של בעלי חיים.
שפה טבעית מוגדרת כמערכת סמלים ושפה תחבירית. "סמלים" הם סימנים שמצביעים על ישויות בעולם. "תחביר" היא מערכת הכללים שמכתיבה איך לצרף סמלים כדי ליצור משמעות. המאפיין הייחודי של השפה האנושית הוא היכולת להשתמש בסמלים כדי גם להצביע זה על זה ולא רק על דברים בעולם.
השפה משמשת לתקשורת בין אנשים. היא גם כלי לחשיבה וסידור ידע. מעבר לתפקידה החברתי, היא מאפשרת ליצור מושגים ולפתור בעיות בדרכים מסובכות יותר.
חוקרים מחפשים מערכות תקשורת בבעלי חיים שיכולות לשמש דמיון לשפה. דבורים ונמלים מראות תקשורת מורכבת באמצעות פרומונים (אותות כימיים) ותחבורת מידע קבוצתית. שירת ציפורים מציגה דגמים למידה ותקנון שמעוררים השוואה לתחביר. קופי אדם למדו חלקית סימנים ושפות עצמים תחת הדרכה אנושית, אך לא פיתחו שפה טבעית מלאה כשלנו.
מבנה הגרון והלשון אצל האדם מאפשר מגוון קולות רחב. אצל פרימטים אחרים מבנה זה שונה ולכן הם מוגבלים מבחינה קולית.
מאובנים מספקים רמזים עקיפים לגודל המוח ולאפשרות דיבור. הכתב המוקדם אינו עוזר לקבוע מתי החלה השפה המדוברת.
השאלה המרכזית היא מדוע התפתחה השפה למרות עלותה האנרגטית. יש הסברים שונים: פיצוי על אובדן תקשורת כימית (פרומונים), מרוץ התפתחות מול שאר ההומינידים, ותהליכים של מערכות מורכבות שמביאים לאופטימיזציה של ייצוג ידע. כל תיאוריה מנסה לקשר בין עלות המשאבים ליתרון בשיפור התקשורת והקוגניציה.
מאגדות ומיתוסים רבים נגעו לשפה. למשל מגדל בבל או סיפורי הבריאה שהציעו שפה אחת מקורית. רעיונות אלה משקפים שאלות פילוסופיות ולא בהכרח הוכחות מדעיות.
אבולוציה של השפה בוחנת איך בני אדם למדו לדבר. שפה טבעית היא שפה של בני אדם. היא משתמשת בסימנים כדי להצביע על דברים ולבנות משפטים.
אנשים קדמונים חשבו על דרכים שונות להיווצרות מילים. היו שהאמינו שמילים הגיעו מחיקוי קולות טבעיים. אחרים חשבו שמילים נוצרו מקריאות רגשיות. היו גם רעיונות שהשפה ניתנה על ידי אלוהים.
חוקרים בדקו שימפנזים ובונובו (קופי אדם). הם ניסו ללמד אותם סימנים במקום מילים. הקופים למדו חלק מהמילים, אבל לא פיתחו שפה כמו של בני אדם.
ציפורי שיר לומדות לצייץ מההורים. גם אצלן יש "כללים" ארגוניים של שירה. זה דומה קצת לשפה כי הן לומדות בגיל צעיר.
מסתכלים למה שפה התפתחה אם היא דורשת הרבה אנרגיה. יש רעיונות שאומרים שהשפה העניקה יתרון בהישרדות ובשיתוף מידע. יש תאוריות אחרות שאומרות ששפה נוצרה כי אנשים הפסיקו להשתמש בריחות (פרומונים) לתקשורת.
שפה היא מערכת סימנים. "סימן" הוא מילה או מחווה שמצביעה על משהו. "תחביר" הוא הכלל שמראה איך לשים מילים יחד למשפטים.
בשפה יש חשיבות לאמון בין אנשים. בלי אמון קשה להשתמש במילים כדי להעביר מידע חשוב. ילדים לומדים לדבר אם הם שומעים מבוגרים בסביבה.
