גילית חומסקי
גילית חומסקי נולדה ב־14 באוגוסט 1978. היא משוררת, סופרת ועיתונאית. היא גדלה בבני ברק. למדה באוניברסיטה. אוניברסיטה היא מקום ללמוד אחרי התיכון. יש לה תארים בלימודים של תקשורת ומדעי המדינה. היא ניסתה גם ללמוד דוקטורט, אבל לא סיימה. דוקטורט זה לימוד גבוה אחרי התואר השני. היא כתבה שירים וסיפורים בעית...
זאב חומסקי
זאב חומסקי (William Chomsky) נולד ב-1896 ומת ב-1977. הוא נולד בעיירה קופל, אז באימפריה הרוסית. היום זה חלק מאוקראינה. בגיל 18 עבר לארצות הברית. עבר למדינה אחרת, זה נקרא היגר. התגורר בבולטימור ועבד במפעלים. ב-1914 התחיל ללמד בבתי ספר יהודיים. למד באוניברסיטאות בארצות הברית: ג'ונס הופקינס, פנסילב...
נועם חומסקי
נום חומסקי נולד ב-1928. הוא חוקר שפה גדול. חוקר שפה = בלשן. הוא עבד שנים רבות ב-MIT, אוניברסיטה בארצות הברית. הרעיונות שלו: חומסקי חשב שיש בחלק מהמוח חוקים של שפה. הם נקראים דקדוק אוניברסלי = חוקים שמוח אוהב להשתמש בהם בכל העולם. הוא גם המציא דרך להסביר איך ילדים לומדים לדבר מהר. פוליטיקה: חומסקי ...
ראובן אדלר
ראובן אדלר (1943, 2022) היה פרסומאי. פרסומאי זה אומר שהוא עשה פרסומות ועבד על מסרים שאנשים רואים. נולד בוורשה שבפולין בזמן מלחמת העולם השנייה. הוריו התחבאו בגטו ורשה. גטו הוא אזור שבו רוכזו יהודים באותן שנים. אחר כך הוריו נשלחו לאושוויץ. אושוויץ הוא מחנה ריכוז, מקום מסוכן שבו אנשים סבלו. בגיל חמש ע...
בלשנות חישובית
בלשנות חישובית היא חקר השפה עם מחשבים. המטרה היא להבין שפה ולבנות תוכנות שעובדות עם מילים. יש שני כיוונים: להבין איך שפה עובדת, ולבנות כלים שמתרגמים או עונים על שאלות. עיבוד שפה טבעית (NLP) זה השם לתחום שעוסק בתוכנות כאלה. המאמצים התחילו אחרי המצאת המחשב, בשנות ה־50. הצלחות בפענוח צפנים במלחמה עזר...
דקדוק אוניברסלי
דקדוק אוניברסלי, רעיון שאומר שלשפות יש חוקים דומים. חוקי השפה האלה, לפי הרעיון, נמצאים בבני אדם מלידה. רעיון זה נקרא גם נייטיביזם, האמונה שיש יכולות מולדות. ילדים לומדים לדבר מהר ובלי הרבה הדרכה. הם יוצרים משפטים שהם לא שמעו לפני כן. הם גם מצליחים לדבר נכון ברוב המקרים. הילדים יכולים ללמוד שתי ש...
פסיכובלשנות
פסיכובלשנות היא חקר איך אנשים לומדים ושותים שפה. שפה כאן = מילים ודיבור. הרעיון התחיל במחצית הראשונה של המאה ה-20. חוקרים חשבו שאנשים לומדים דרך תגמולים. זה נקרא ביהביוריזם. בשנת 1957 סקינר כתב ספר שטען כך. בשנת 1959 חומסקי אמר שיש בעיות ברעיון הזה. הוא חשב שיש לנו גם יכולות מולדות ללשון. "דקדוק א...
נייטיביזם (פסיכולוגיה)
נייטיביזם אומר שלחלק מהיכולות אנחנו נולדים איתן. "נולדים" = יש לך מהלידה. המושג ההפוך הוא 'לוח חלק'. זה אומר שהמוח לומד כמעט הכל מהסביבה. חומסקי ופינקר אומרים שיש לנו תבניות חשיבה מולדות. "תבניות חשיבה" = רעיונות שעוזרים ללמוד, למשל שפה. אנט קרמילוף-סמית אומרת אחרת. היא אומרת שהמוח לומד ומתמסד דרך נ...
תורת האוטומטים, מונחים
תורת האוטומטים עוסקת במודלים של חישוב. יש מכונות פשוטות שקוראות סדרות של סמלים. מדברים על מצבים ושינויים בין מצבים. רואים איך מחברים או חותכים מילים של סמלים. בודקים איך לשלב קבוצות מילים ולשנותן. חומסקי חילק שפות ל־4 קבוצות לפי דקדוקים. דקדוק הוא חוק שמייצר מילים. אפשר להראות שפה בעזרת מכונה, ...
תבנית:ערך מומלץ 27 בספטמבר 2004
אברם נועם חומסקי נולד ב-7 בדצמבר 1928. הוא פרופסור לחקר שפות (בלשנות) במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). הוא יצר את ההיררכיה שנקראת על שמו, דרך לסדר שפות פורמליות (שפות למחשבים). חומסקי גם כתב על פוליטיקה, והוא כינה את עצמו 'סוציאליסט ליברטני' (רוצה חופש ושוויון). הוא טען שיש 'דקדוק אוניברסלי', יכ...
בלשנות גנרטיבית
בלשנות גנרטיבית היא דרך לחקור איך אנשים יוצרים משפטים. הרעיון התחיל עם חומסקי בשנות ה-50. הוא הראה ששפה מבוססת על כללים. חומסקי חשב ששפה יכולה ליצור משפטים רבים מאוד. זה בגלל שפע של כללים שחוזרים על עצמם (רקורסיה, פירוש: אפשר להשתמש בכלל שוב ושוב). הוא גם אמר שילדים לומדים לדבר מהר, וזה אומר שחלק מ...
תאוריית הדומינו
תאוריית הדומינו היא רעיון שאומר: אם מדינה אחת הופכת לקומוניסטית (רעיון של חלוקת רכוש שווה), גם השכנות עלולות להשתנות אחריה. זאת בדומה לשורת אבני דומינו שנופלות. הרעיון נולד בארצות הברית אחרי מלחמת העולם השנייה. הנשיא אייזנהאואר דיבר עליו ב-1954 כשדיבר על מה שקורה בוייטנאם. ארצות הברית אמרה שצריך ל...
צירוף (בלשנות)
צירוף הוא קבוצת מילים שעובדות ביחד. יש בו גרעין, המילה החשובה ביותר. משלימים הם מילים שמוסיפות מידע על הגרעין. צירוף שמני: הגרעין הוא שם עצם (כמו ילד) או כינוי גוף (כמו הוא). צירוף שמני בדרך כלל מהווה נושא או מושא במשפט. צירוף יחס: הגרעין הוא מילת יחס (מילה שמראה קשר, כמו ב-, ל-). מילת יחס צריכה ...
טניה ריינהרט
טניה ריינהרט (1943, 2007) הייתה חוקרת לשפה (בלשנית) ומורה באוניברסיטה (מקום ללימוד ומחקר). נולדה בחיפה. אביה נפטר כשהייתה ילדה. אימה דאגה לה ולמשפחה. כשהייתה נערה הייתה חברת תנועה פוליטית של הנוער. למדה פילוסופיה וספרות. עשתה דוקטורט בארצות הברית אצל פרופסור מפורסם, נועם חומסקי (חוקר ומרצה). אחרי ...
ג'ורג' לייקוף
ג'ורג' פ. לייקוף נולד ב-1941. הוא מלמד בלשנות בברקלי מאז 1972. בלשנות קוגניטיבית - זה חקר איך שפה וקשורים למחשבה. לייקוף התחיל לעבוד עם רעיונות של נועם חומסקי. אחר כך הוא פיתח רעיונות משלו על משמעות המילים והמשפטים. זה עורר דיונים גדולים בין חוקרים. לייקוף כתב עם מארק ג'ונסון ספר מפורסם על מטפורות...
תחביר
תחביר הוא הכללים שמסדרים מילים למשפטים נכונים. (בלעז: Syntax) תחביר קשור למשמעות. משמעות = מה שהמשפט אומר. חוקרים כמו נועם חומסקי אמרו שצריך לראות מבנים כמו עצים, לא רק סדר מילים. לפעמים מילה לא מתאימה לבד. המשפט "גדי הפיל" לא תקין בעברית, כי הפועל "הפיל" צריך מושא. מושא = מי או מה שהפעולה פונה א...
מישל גונדרי
מישל גונדרי הוא במאי צרפתי. במאי זה אדם שעושה סרטים. הוא נולד בורסאי. בתחילת דרכו ביים סרטונים למוזיקה (וידאו קליפים). הוא היה המתופף בלהקה Oui Oui. הזמרת ביורק ראתה את עבודתו וביקשה קליפ. מאז ביים עבורה כמה קליפים. הוא עבד גם עם להקות גדולות, כמו The Rolling Stones ו-The White Stripes. הוא ביי...
אבולוציה של השפה
אבולוציה של השפה בוחנת איך בני אדם למדו לדבר. שפה טבעית היא שפה של בני אדם. היא משתמשת בסימנים כדי להצביע על דברים ולבנות משפטים. אנשים קדמונים חשבו על דרכים שונות להיווצרות מילים. היו שהאמינו שמילים הגיעו מחיקוי קולות טבעיים. אחרים חשבו שמילים נוצרו מקריאות רגשיות. היו גם רעיונות שהשפה ניתנה על יד...
יחסה
יחסה היא סימון שמראה מה תפקיד המילה במשפט. התפקיד יכול להיות: מי עושה את הפעולה (נושא), או מי מקבל את הפעולה (מושא). בעברית מדוברת כמעט אין סימון מיוחד בצורת המילה. לפעמים משתמשים במילה "את" לפני מושא ישיר שידוע. המילה "של" אומרת שייכות (של מי משהו). באותם ימים בעברית ובשפות שמיות ישנות היו סיומ...
חישוביות
תורת החישוביות עוסקת במה מחשבים ו"דגמים" דמיוניים יכולים לחשב. דגם חשוב נקרא מכונת טיורינג. זו דמות דמיונית של מחשב. השאלה הגדולה היא: מה אפשר לחשב ומה לא. יש בעיה שנקראת בעיית העצירה. משמעותה: אי אפשר תמיד לדעת אם תוכנית תעצור או תרוץ לנצח. בתחילת המאה ה-20 חוקרים רצו לדעת מהי דרך פשוטה לפתור בע...