אבי שליים

אברהם "אבי" שליים (נולד ב-31.10.1945) הוא היסטוריון עיראקי-בריטי. היסטוריון = חוקר ההיסטוריה. הוא פרופסור אמריטוס ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת אוקספורד (פרופסור אמריטוס = פרופסור בגמלאות) וחבר באקדמיה הבריטית. שליים מזוהה עם קבוצת ההיסטוריונים החדשים, שעוררת שאלות על הסיפור הרשמי של מדינת ישראל.

שליים נולד בבגדאד. ב-1951 משפחתו עלתה לישראל במסגרת מבצע עזרא ונחמיה. המשפחה איבדה את רוב רכושה. בבית הספר בישראל הוא התקשה, ואז בגיל 16 נסע לאנגליה ללמוד אצל אחיו. שם סיים תיכון בהצלחה. ב-1964 חזר לישראל ושירת בצה"ל כמדריך בחיל הקשר (חיל העוסק בתקשורת צבאית). מאז 1966 חי באנגליה. הוא נשוי, אב לבת, ומחזיק אזרחות כפולה ישראלית ובריטית.

אחרי השירות למד היסטוריה בקיימברידג'. התכוון להצטרף למשרד החוץ, אבל בחר בקריירה אקדמית. היה מרצה באוניברסיטת רדינג וב-1987 מונה לפרופסור באוקספורד.

ספרו המרכזי באנגלית יצא ב-2000. מהדורה עברית יצאה ב-2005. הספר סוקר את יחסיה של התנועה הציונית וכדי מדינת ישראל עם מדינות ערב במאה ה-20. שליים טוען שישראל סירבה מספר פעמים להצעות שלום ערביות ב־1949, ב־1950 וב־1971, וששלום הושג רק מאוחר יותר, עם מצרים ב-1979, עם הפלסטינים ב-1993 ועם ירדן ב-1994.
המושג "קיר הברזל" לקוח מז'בוטינסקי (1923). ז'בוטינסקי דיבר על בניית "קיר" כדי שכוחות ערביים מתונים יוכלו לדבר על שלום. שליים אומר שרוב המנהיגים בישראל הקימו את הקיר, אבל לא קידמו את הרעיון השני של ז'בוטינסקי, משא ומתן פתוח. לפי שליים, זה עיכב הסכמות ודחף לערוצי מגע אחרים, שבסופו של דבר הובילו להסכמי אוסלו.
שליים גם טוען שישראל התערבה בענייני פנים של מדינות שכנות. הוא מותח ביקורת על כמה מנהיגים ישראלים ומחמיא לאחרים. בין המבקרים והמחמאים מופיעים שמות בולטים בפוליטיקה הישראלית.

בפתיח לספר מ-2009 הוא כותב כי יהודים הם עם, ויש להם זכות להגדרה עצמית. הוא מקבל את הלגיטימיות של מדינת ישראל בתוך גבולות טרום 1967, ומגדיר את קווי שביתת הנשק מ-1949 (הקו הירוק) כגבולות לגיטימיים. הוא רואה את הקמת המדינה כעוולה קשה כלפי הפלסטינים, ומתנגד נחרצות להתנחלויות, הכוללות הוא קורא להן "מפעל קולוניאלי". הפתרון ההוגן לדעתו הוא חלוקת הארץ לשתי מדינות.
שליים גם הציג פרשנויות שנויה במחלוקת לגבי מניעיהם של דמויות כמו דייוויד לויד ג'ורג' ווינסטון צ'רצ'יל. במהלך מבצע צוק איתן פרסם מאמר בו הגדיר חלק מפעולות ישראל במילים חזקות. ב-2023 פרסם אוטוביוגרפיה בשם "שלושה עולמות", שבה הוא מתאר את ילדותו בעיראק ואת חוויית העולים ממדינות ערב. בספר הוא גם טוען כי חלק מהפעולות נגד הקהילה היהודית בבגדאד סייעו לדחוף יהודים לעלות לישראל.
בנוגע לאירועי 7 באוקטובר, שליים אמר שחמאס היא התנועה הפלסטינית שהביעה התנגדות לכיבוש, ושהמתקפה שלחה מסר על המשך ההתנגדות הפלסטינית.

כתיבתו של שליים עוררה מחלוקת. היסטוריונים ישראלים מרכזיים ביקרו אותו וכתבו שהוא מטעה. אחרים שיבחו אותו וחזו כי הספרים שלו חשובים להבנת מדיניות ישראל כלפי ערב ומול הפלסטינים. הביקורת עסקה הן בשיטות המחקר שלו והן במסקנותיו המוסריות.

(רשימת ספרים לא נכללה בטקסט המקורי).

אבי שליים נולד בבגדאד ב-1945. ב-1951 עלתה משפחתו לישראל. עלייה = מעבר מדינה לגור במקום חדש. המשפחה איבדה את רכושה. בגיל 16 נסע לאנגליה ללמוד. חזר לישראל ושירת בצה"ל כמדריך תקשורת. מאז 1966 הוא גר באנגליה ויש לו אזרחות גם בישראל.

הוא למד היסטוריה באנגליה. הפך לפרופסור באוניברסיטה גדולה בשם אוקספורד.

כתב ספר חשוב בשם "קיר הברזל". הספר מדבר על יחסי ישראל עם מדינות ערב במאה ה-20. הוא טוען שישראל סירבה כמה פעמים להצעות שלום. שלום הושג לבסוף עם מצרים, הפלסטינים וירדן.

שליים אומר שהיהודים הם עם. הוא מקבל את זכות קיומה של ישראל בתוך גבולות לפני 1967. הוא חושב שהקמת המדינה פגעה בפלסטינים. הוא מתנגד לבנייה של יהודים מעבר לקו הירוק. הוא תומך ברעיון של שתי מדינות.

הוא כתב גם ספר זיכרונות על ילדותו בארצות שונות. כמה היסטוריונים מסכימים איתו. אחרים מאוד לא מסכימים ומבקרים את מסקנותיו. הוא עורר דיון ציבורי על אירועים היסטוריים.