אביה (מלך יהודה)

אֲבִיָּה (אֲבִיָּם) היה מלך על ממלכת יהודה בשנים 911, 908 לפנה"ס.
כשמת רחבעם ב-911 לפנה"ס, בנו אביה עלה לכס המלכות למרות שלא היה הבכור. הוא נבחר בעיקר כי אמו, מעכה, הייתה האשה האהובה על רחבעם.
בדברי הימים מתואר אביה כמי שחידש את המלחמה בין יהודה לבין ממלכת ישראל הצפונית. הוא נלחם בירבעם בן נבט. לפי המסופר ניצח ושהשיג שליטה על שארית שטח בנימין וחלקים מדרום אפרים, כולל בית אל.
אביה מלך שלוש שנים ומת ב-908 לפנה"ס. לאחר מותו עלה בנו אסא לשלטון.
אביה מוזכר בספר מלכים א' ובדברי הימים ב'. ספר מלכים נותן תיאור קצר; דברי הימים מדגישים את המלחמה וניצחונו.
במסורת חז"ל מופיע אביה לעתים בצורה שלילית. כתוב כי עסק בעבודה זרה, פולחן לאלים אחרים. חלק מהמסורת מייחסת לו גם אחריות למותו של הנביא אחיה השילוני. נמתחה נגדו ביקורת על התנהגותו בפומבי, ומותו הקצר נתפס בעיני המסורת כעונש על מעשיו.

אֲבִיָּה היה מלך יהודה לפני כ-3,000 שנים. הוא שלט בין 911 ל-908 לפנה"ס.
כשמת רחבעם, בנו אביה עלה למלוכה. הוא לא היה הבכור. אמו מעכה הייתה אהובה על רחבעם.
אביה נלחם בירבעם מהממלכה השכנה. לפי המקרא הוא ניצח וכבש ערים כמו בית אל וחלקים מדרום אפרים.
אביה מלך שלוש שנים ומת ב-908 לפנה"ס. אחריו הגיע לשלטון בנו אסא.
הוא מוזכר בספר מלכים ובדברי הימים. בדברי הימים מסופר יותר על המלחמה.
במסורת חז"ל אומרים שהוא עסק בעבודה זרה. עבודה זרה פירושה פולחן לאלים אחרים. יש גם מסורות שיוחסו לו מעשה שפגע בנביא אחיה השילוני.