אבל גאנס

אבל גאנס (1889, 1981) היה במאי ראינוע וקולנוע צרפתי, שנודע בחידושים הטכניים ובסרטים אפיים.

גאנס נמשך לתיאטרון בצעירותו. הוא הופיע כשחקן בגיל 19, וב-1909 שיחק בסרט הראינוע "מולייר". ב-1911 הקים חברת הפקות וצילם את סרטו הראשון, "לה דיג", שנכשל.

במלחמת העולם הראשונה נמנע מגיוס בגלל חולשה רפואית, אך שירת לחודשים ספורים בסיומה. אחרי המלחמה פרסם את "אני מאשים" (J'Accuse), מניפסט פציפיסטי שאורכו כשלוש שעות. פציפיזם פירושו התנגדות למלחמה. הסרט מציג אדם שחוזר מביתו אחרי המלחמה וחווה טראומה אישית. גאנס השתמש בו בשיטות צילום חדשניות ובסגנון אימפרסיוניסטי. סגנון אימפרסיוניזם בעיצוב ובקולנוע מדגיש רושם ותחושות על פני תיאור מדויק.

בהמשך צילם את "הגלגל" (La Roue), סרט דוקומנטרי על נהג רכבת. בתקופת ההפקה עבר משבר אישי: עזב את אשתו עבור אידה; שניהם חלו בשפעת, והוא החלים ואידה מתה. אחרי כן נסע לארצות הברית לקידום "אני מאשים".

ב-1924 החל לעבוד על האפוס "נפוליון", שיצא ב-1927. הסרט היה בן שש שעות ודורש מסך פנורמי של שלושה חלקים, שהופעלו משלושה מקרנים. גאנס ניסו טכניקות חדשות כמו מצלמה ניידת שהחזיק בידו, חיבורי צילום יוצאי דופן ושימוש בצילומי צבע בחלקים מסוימים, שאותם לבסוף לא שילב כדי לא להסיח.

המעבר מסרט אילם לסרט מדבר היה קשה עבורו. בשנות ה-30 יצר סרטים מדברים, ביניהם ביוגרפיות על לוקרציה בורג'ה ובטהובן, שקיבלו הצלחה בינונית. בתקופת הכיבוש הגרמני נמלט ב-1943 לספרד וחזר לאחר המלחמה. ב-1954 שב לביים לאחר הפסקה, והפיק בין השאר "אוסטרליץ" (1960) ו"סיראנו וד'ארטניאן" (1963). הוא עבד גם בטלוויזיה, ושחרר ב-1971 גרסה נוספת של "נפוליון" תחת השם "בונאפרט והמהפכה".

גאנס מת בפריז ב-1981 בעודו מתכנן סרט על כריסטופר קולומבוס. אחרי מותו זכה להכרה מחודשת: בתחילת שנות ה-80 שוחזרו כמה מיצירותיו, ובמקרים רבים הוצגו כפי שהוא התכוון, בהשפעת במאים כמו פרנסיס פורד קופולה.

אבל גאנס (1889, 1981) היה במאי סרטים מצרפת.

כשהיה צעיר אהב תיאטרון. בגיל 19 שיחק על הבמה. ב-1909 הופיע לראשונה בסרט הראינוע. ב-1911 הקים חברת הפקות אבל סרטו הראשון לא הצליח.

בשנים של מלחמת העולם הראשונה לא שירת בגלל מחלה. אחר כך שירת לפרק זמן קצר. אחרי המלחמה ביים את הסרט הארוך "אני מאשים". "פציפיסטי" אומר שהוא נגד מלחמות. הסרט מראה חייל שחוזר הביתה וצערו בעקבות המלחמה.

גאנס צילם גם את "הגלגל". זה סרט על נהג רכבת. בזמן הצילומים הוא חווה אובדן: אישה בשם אידה שחלף איתה חלתה והלכה לעולמה.

הוא ביים את הסרט הגדול "נפוליון" ב-1927. הסרט ארוך מאוד והוצג על שלושה מסכים בו‑זמנית. גאנס השתמש במצלמה שהחזיק בידו כדי לצלם תנועות. הוא גם צילם כמה סצנות בצבע, אבל לא הכניס אותן להקרנה הרגילה.

בעקבות המעבר לסרטים עם קול, קשה לו להצליח שוב כמו בעבר. הוא ברח מצרפת ב-1943 ושב אחרי המלחמה. בשנים הבאות עשה עוד סרטים וטלוויזיה. ב-1971 הוציא גרסה נוספת של "נפוליון". ב-1981 נפטר בפריז. אחרי מותו שוחזרו סרטיו והוא קיבל הכרה גדולה.