עבד אל-עזיז בן עבד א-רחמן בן פייסל אאל סעוד נולד ב-15 בינואר 1875 בריאד. ריאד היא בירת אמירות נג'ד, אזור במרכז חצי האי הערבי. הוא היה לילד הרביעי במשפחתו. כשהיה צעיר משפחת סעוד הודחה על ידי אמירות ג'בל שמר. הם עברו להתגורר תקופות קצרות בקטר ובבחריין, ואחר כך קיבלה אותם כווית.
בשנת 1901 קיבל עבד אל-עזיז את מנהיגות בית סעוד ותוך חודשים הצליח לכבוש מחדש את ריאד (1902). מהלך זה הצית תמיכה גדולה והוביל למסע איחוד שנמשך כמה עשורים. עד 1904 הוא שלט כבר בחלק גדול של נג'ד.
עבד אל-עזיז הסתמך בין היתר על כוחות האח'ואן, "האחים", תנועה דתית-שבטית של לוחמים. האח'ואן היו קיצוניים ולעתים התנגדו לרעיונות מודרניים. בעזרת כוחות אלה ולאחר סכסוכים עם העות'מאנים והיריבים המקומיים, השליט הרחיב את שלטונו. בשנת 1913 כבש את אל-אחסא והפך את מעמדו לאמירות נג'ד ואל-אחסא.
בעקבות קריסת האימפריה העות'מאנית ניצל את הרגע ובשנים הבאות הרחיב את השטחים שלו. ב-1926 קיבל את התואר "מלך חג'אז וסולטאן נג'ד". ב-1929, 1930 השמיד את כוחם של היריבים המרכזיים והרחיב את ממלכתו. ב-18 בספטמבר 1932 הכריז על איחוד החג'אז ונג'ד והקים את ממלכת ערב הסעודית.
במלכותו שמר עבד אל-עזיז על שלטון חזק וריכוזי. הוא נטה להתייעץ בנושאים חשובים, אך שמר לעצמו את ההכרעות המרכזיות. הוא נמנע מכינון חוקה או מוסדות ייצוגיים והסתמך על דיני ההלכה האסלאמית (שריעה, חוקי דת) כבסיס למשפט ולממשל. במקביל הרשה מודרניזציה כלכלית וחברתית במידה מוגבלת.
היתרות הכלכליות הגדולות מהנפט הביאו לשינויים מהירים בתשתיות ובתחבורה, ובעיקר לאחר תקופתו. מערכת השלטון נשענה על קשרים משפחתיים ושמרה על כלכלת מדינה ששרתה גם את קופת המלך. מתנגדים, ובפרט פעילים דתיים, האשימו את הנהגת הבית המלכותי בנטייה לחיי מותרות ובחלק משחיתות.
בעולם, עבד אל-עזיז ניהל יחסים קרובים עם בריטניה ועם ארצות הברית. הבריטים תמכו בו בשנים מוקדמות, וארה"ב הפכה לשותפה חשובה כשהחלה ייצוא נפט רחב והעניקה סיוע כלכלי וצבאי. הוא היה בין מייסדי הליגה הערבית ב-1945. ב-1947 שלח מכתב לנשיא הטרי טרומן שבו הביע התנגדות להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
במשך חייו נשא עבד אל-עזיז יותר מ-20 נשים, ובהן נשאר בדרך כלל עם עד ארבע נשותיו בו-זמנית לפי חוקי השריעה (חוקי דת). מהנישואים נולדו לו קרוב למאה ילדים, כולל כ-43 בנים. כל בניו נושאים את השם "בן עבד אל-עזיז אאל סעוד".
הוא מת ב-9 בנובמבר 1953 בעיר טאיף. לאחר מותו עלה לשלטון בנו סעוד, ואחריו התחלפה השושלת דרך אחיו ובניו. החוק הבסיסי של ערב הסעודית מ-1992 קובע כי המלך יהיה אחד מצאצאיו או מבניו.
עבד אל-עזיז נולד ב-15 בינואר 1875 בעיר ריאד. ריאד נמצאת באמצע חצי האי הערבי. כשהיה צעיר משפחתו הוגלתה. הם גרו זמן מה בקטר ובבחריין.
בשנת 1902 חזר לכבוש את ריאד. אחרי זה הוא איחד שטחים רבים שסביב ריאד. הוא הסתמך על קבוצת לוחמים שנקראה האח'ואן. האח'ואן הם "האחים", לוחמים דתיים.
בשנים הבאות כבש גם את חופי המפרץ ואת חג'אז. ב-1926 קרא לעצמו מלך חג'אז וסולטאן נג'ד. ב-18 בספטמבר 1932 איחד את השטחים והכריז על ממלכת ערב הסעודית.
כמלך היה לו שלטון חזק. הוא לא רצה חוקה. הוא השתמש בשריעה (שריעה = חוקי דת) כדי לנהל את המדינה. הנפט הפך חשוב מאוד והוא התחיל לייצא אותו. ארצות הברית ובריטניה עזרו למדינה.
היו לו הרבה נשים וילדים. יש לו כ-43 בנים והרבה בנות. בניו המשיכו לשמש כמלכים אחריו.
הוא מת ב-9 בנובמבר 1953 בעיר טאיף. אחרי מותו עלה בנו סעוד לשלטון. החוק מ-1992 אומר שהמלך צריך לבוא מצאצאיו.
תגובות גולשים