"אבסולוטיזם נאור" או "דספוטיזם נאור" הוא כששליטים בעלי כוח רב הושפעו מרעיונות הנאורות. הנאורות הייתה תקופה בה האירופים הדגישו חשיבה על-פי סיבה והיגיון. המושג מתייחס בעיקר למאות ה-18 וה-19.
שליטים אלה ראו בעצמם ריבונים (שליטים) שצריכים לשרת את טובת המדינה והעם. הם סרבו לפגוע בזכויות אנשים בגלל דתם. רבים טענו שלתושבים מגיעים זכויות בסיסיות ושימשו כמגנים על העם. הוגים כמו וולטר התכתבו לעיתים קרובות עם שליטים כאלה.
הבדל מרכזי בינם לבין מלכים מסורתיים הוא שהנאורים אימצו רעיונות של רציונליזם (הסתמכות על היגיון). הם עודדו סובלנות דתית, חופש הדיבור והעיתונות, והגנה על רכוש פרטי. רבים תמכו באומנויות, במדעים ובחינוך. חשוב: הם לא הורשו לפעול בחוסר חוקיות; החוק צריך לחול שווה על כולם.
גם נאורים אלה לרוב האמינו בזכויות השלטון מבטן ולידה (זכות מלוכה בתורשה). ההבדל הוא במידה שבה קיבלו את רעיונות הנאורות. למשל, הקיסר יוזף השני קיבל את רעיון האמנה החברתית (הסכם בין השליט והעם). יקטרינה הגדולה דחתה את הרעיון הזה, אבל קיבלה רעיונות אחרים והייתה פטרונית של האומנויות ברוסיה.
שליטים נאורים ניסו לשפר את חיי הנתינים כדי לחזק את השלטון. חלקם ביטלו את הצמיתות (מצב שבו איכרים קשורים אדמה). יהודים במדינות אלה קיבלו זכויות שווה, בוטלו מיסים מפלים, ועודדו אותם ללמוד ולעסוק במקצועות פרודוקטיביים.
שליטים נאורים הם מלכים שהושפעו מרעיונות הנאורות. הנאורות היא תקופה שהדגישה חשיבה בהיגיון.
אלו היו שליטים עם כוח רב. הם רצו לעשות את הדבר הטוב למדינה ולתושביה. הם אמרו שאסור לפגוע בזכויות אנשים בגלל דתם.
הם איפשרו סובלנות דתית. זה אומר: אפשר לדת שונה בלי רדיפה. הם גם תמכו בחופש לדבר ובעיתונות. הם שמרו על הזכות לרכוש דברים פרטיים.
הרבה מהם תמכו באומנות, במדע ובבתי ספר. הם לא רצו חוקים שרירותיים. החוקים היו אמורים לחול על כולם.
יש הבדל בין שליט נאור לבין שליט רגיל. למשל, יוזף השני קיבל את רעיון האמנה החברתית. זו דעה שאומרת שהשליט והעם הם חלק מהסכם של צד אחד עם השני. יקטרינה הגדולה לא קיבלה את הרעיון הזה. אבל היא אהבה את האומנויות ברוסיה.
חלק מהשליטים ביטלו את הצמיתות. צמיתות היא מצב שבו איכרים מחויבים לעבוד אדמה ולא יכולים לעזוב. יהודים קיבלו לעיתים שוויון זכויות, בוטלו מיסים מפלים ועודדו אותם ללמוד ולעבוד.
תגובות גולשים