אברהם אחיטוב (10.12.1930, 15.7.2009) שימש כראש השב"כ החמישי בשנים 1974, 1980. השב"כ הוא שירות הביטחון הפנימי של ישראל.
אחיטוב נולד בגרמניה בשם אברהם (אדולף) גוטפריד. בגיל חמש עלה עם משפחתו לישראל. המשפחה גרה בצריף בחולון. היו לו תאומים, ביניהם יוסף אחיטוב.
למד מעט בישיבת בני עקיבא. בגיל 16 הצטרף להגנה ועבר לשירותים החשאיים שקמו לקראת מלחמת העצמאות, כולל ש"י פנימי שלימים הפך לשב"כ. בלחץ בן-גוריון עבר לעברית ושינה את שם משפחתו לאחיטוב.
המשיך בלימודיו בבגרות וסיים תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות. בשב"כ מילא תפקידים מרכזיים. יצחק רבין מינה אותו לראשות השב"כ. מנחם בגין ביקש שישאר והוא נענה עד שביקש לפרוש בדצמבר 1980. בסך הכל שירת 31 שנה, מתוכן שבע שנים כראש השירות.
ועדת לנדוי ב-1987 ציינה שאחיטוב נחשב כאחראי להמשך הנורמה של מתן עדויות שקר של אנשי השב"כ בבית משפט. לפי הוועדה הוא היה מודע לכך ותמך בזה.
במהלך הקריירה הושאל אחיטוב ל"המוסד" (הסוכנות שמבצעת מודיעין מחוץ לישראל) בין 1961, 1965 ושימש כראש השלוחה בגרמניה. לאחר פרישתו עמד בראש קרן איסלר, ניהל אגף לוגיסטיקה בבנק הפועלים, ושימש כדירקטור בגופים שונים. נפטר ביולי 2009, הותיר אישה, בת ובן.
בשנות החמישים חשף אחיטוב את המרגל המצרי רפעאת אל-גמאל, שפעל תחת הכינוי ז'אק ביטון. אחיטוב הפך אותו לסוכן כפול בשם הקוד "יתד". הסוכן העביר מציאות וגם דיסאינפורמציה למצרים. חלק מהדיסאינפורמציה סייע בהפתעת חיל האוויר המצרי לפני מלחמת ששת הימים.
ב-1962, כשהיה בגרמניה מטעם המוסד, שיתף פעולה עם רפי איתן במבצע שבו גויס אוטו סקורצני, קצין קומנדו בתקופת הנאצים, כדי לסייע במציאת מדענים גרמנים שעבדו על טילים במצרים. המידע הזה הוצג לממשל מערב גרמניה ותרם לסיכול הפרויקט.
בהיותו סגן ראש השב"כ השתתף בחשיפות חשובות, כמו חשיפת המרגל אודי אדיב ב-1972.
אחיטוב הוביל שירות שנוהל בסודיות רבה. בתקופתו שמר על עקרון ה"הטלת הספק", חשיבה ביקורתית בתוך השירות. הוא נמנע מלהתראיין אחרי פרישתו והמעטים שדיברו עליו היו עמיתיו.
מדיניותו כללה החדרה של סוכנים לארגוני טרור. פיתח אסטרטגיה התקפית להפעלת סוכנים כפולים, שנקראה "הסמת" (סיכול התקפי). לאחר דיונים הוחלט שהשב"כ ינהל פעילות זו. במקביל קידם מדיניות של "מתינות פרקטית" כלפי ערבי ישראל, וקרא לצמצום פערים ולשילובם בחברה.
אחיטוב הורה להגביר פיקוח על קיצונים יהודיים, בעיקר בהתנחלויות. מקרה שמוזכר הוא מעקבו אחר אסף יגורי, שבסוף נסגר ללא תוצאות. יש תיאורים על שימוש באמצעים שונים לאיסוף מידע על קבוצות קיצוניות, ולעתים התערבות של ראש הממשלה בהפסקת חקירות.
לאחר פרישתו נודעה מעורבותו של השב"כ בחשיפות ובחקירות של קבוצות קיצוניות. ב-1984 פיענח השב"כ את פרשת המחתרת היהודית, אך גילוי הפרטים נעשה תחת הנהגה אחרת.
אברהם אחיטוב (1930, 2009) היה ראש השב"כ בין 1974 ל-1980. השב"כ הוא השירות שמנסה לשמור על ביטחון הפנים של ישראל.
אחיטוב נולד בגרמניה והגיע לישראל כשהיה קטן. המשפחה גרה בצריף בחולון. בגיל 16 הצטרף להגנה, הארגון שבא בהמשך הפך לחלק מהשב"כ. הוא למד משפטים וזכה להערכה על הלימודים.
הוא עבד בשב"כ שנים רבות. כמה שנים עבד גם עם המוסד, שהוא שירות המודיעין של ישראל בחו"ל. אחרי שפרש, עבד במספר תפקידים אזרחיים.
בשנות ה־50 חשף אחיטוב מרגל מצרי והפך אותו לסוכן כפול. הסוכן נתן מידע וגם הטעיה, ועזר למדינה במצבים מסוימים.
כראש השב"כ הוא עבד בסודיות. לא רצה להופיע בתקשורת אחרי שפרש. היה ידוע בשיטה של לשאול שאלות ולא להאמין לכל דבר מיד.
הוא שלח סוכנים להיכנס לארגונים מסוכנים. זה חלק מעבודת השב"כ כדי להגן על אזרחים.
אחיטוב גם פקח על קיצונים יהודיים. הוא דאג לבדוק מקרים שחשדו שהם מסוכנים. חלק מהחקירות הובילו לשימועים ולבדיקות ארוכות.
אחיטוב נפטר ב-2009. הותיר אישה, בת ובן.
תגובות גולשים