אלפבית

אָלֶפְבֵּית הוא אוסף מאורגן של אותיות. אותיות הן סימנים גרפיים שמייצגים עיצורים ותנועות.

המילה 'אלפבית' נוצרה מהחיבור של שתי האותיות הראשונות בעברית: 'אלף' ו־'בית'. המקור הוא בשפה הפניקית, שבה האותיות הראשונות נקראו באופן דומה.

לפני הכתב היו ציורים על קירות ומחריטות בסלע. בסביבות האלף הרביעי לפנה"ס פיתחו השומריים והמצרים כתב פיקטוגרפי (ציורים שמייצגים מילים). כתב יתדות הוא הכתב של השומרים, וההירוגליפים הם הכתב המצרי.
עם הזמן התפתח כתב לוגוגרפי (סימן שמייצג מילה או הברה). מערכות כתב נוספות נוצרו גם בסין, בהודו ובתרבויות כמו המאיה.

יש מסורות ישנות שאמרו שקדמוס מביא את האלפבית מפיניקיה ליוון. חוקרים מוקדמים העריכו קשר בין הכתב הפיניקי והמצרי, ויש הטענות נוספות על השפעות חיות אחרות.

גילויים ארכאולוגיים שינו את התמונה. בשנת 1905 נמצאה כתובת בשם כתב פרוטו-סינאי, ותיאוריה נפוצה קבעה שזהו אחד הכתבים האלפבתיים העתיקים. הפרשנות כללה את הרעיון שאותות היו אקרופוניים (שם האות הוא מילה שמתחילה בהגייתה).
כתובות נוספות בארץ כנען זכו לשם פרוטו-כנעני. גילוי כתובת וואדי אל־חול משנת 1999 הראה שקיימים טקסטים פרוטו־סינאיים עתיקים אף יותר.
ממצא נוסף הוא מסרק שנהב עם חריטה כנענית, המכיל משפט קצר שיכול להיות כישוף או תפילה.
המחקר מסקנה שהאלפבית התפתח מהצורות הפרוטו־כנעניות ופרוטו־סינאיות.

האלפבית הפרוטו־כנעני הוביל לאלפבית הפיניקי. ממנו התפתחו האלפבית היווני, הארמי והעברי הקדום. מהיווני צמחו הלטיני, הקירילי ושאר מערכות אירופאיות. מהארמי צמחו האלפבית הערבי והעברי המאוחר.

אותו אלפבית יכול לשרת שפות רבות עם שינויים קלים. דוגמה בולטת היא האלפבית הלטיני, שמשמש את רוב שפות אירופה.

המילה אנאלפבית מתארת אדם שאינו יודע לקרוא ולכתוב. באלפביתים מסוימים משתמשים גם כסימנים מוסכמים, למשל האלפבית היווני במדעים כמו מתמטיקה ופיזיקה.

אָלֶפְבֵּית הוא אוסף של אותיות. אותיות מייצגות צלילים.

המילה 'אלפבית' מורכבת משתי האותיות הראשונות: אלף ו־בית. זה מקור שמגיע משפות עתיקות כמו פינוקיה.

לפני הכתב היו ציורים על קירות. אלה ייצגו דברים ומילים.
השומרים השתמשו בכתב יתדות. המצרים כתבו בהירוגליפים (תמונות שמהן קוראים מילים).
כתב לוגוגרפי הוא סימן שמייצג מילה או חלק ממנה.

חוקרים מצאו כתובות עתיקות שנקראו פרוטו-סינאיות. אלה עזרו להבין מאיפה הגיע האלפבית.
הכנענים המציאו אלפבית מסודר בסביבות 1800 לפני הספירה.

נמצאו כתובות וחריטות ישנות, כולל מסרק שנהב עם מילים כנעניות. ממצאים כאלה עזרו להראות איך האלפבית השתנה עם הזמן.

אותו אלפבית יכול לשמש כמה שפות. לדוגמה, האלפבית הלטיני משמש שפות אירופאיות רבות.

אדם שאינו יודע לקרוא נקרא אנאלפבית. באלפביתים משתמשים גם כסימנים בתחומים שונים, כמו באות היוונית במדעים.