רבי חייא אברהם ברבי משה די בוטון (נולד בשנת 1545 ה'ש"ה או 1548 ה'ש"ח - נפטר 1588 ה'שמ"ח או 1593 ה'שנ"ג), ידוע בכינויו "לחם משנה". היה רב, פוסק (שופט הלכה) וראש ישיבה (מנהל ובעל סמכות בישיבה) בסלוניקי, באימפריה העות'מאנית. נחשב לאחד מחכמי יוון במאה ה-16.
נולד למשפחה שמוצאה במגורשי ספרד. היה תלמידו של המהרשד"ם. בין תלמידיו המפורסמים נמנים רבי שמואל חיון ורבי שבתאי יונה. בעת מחלתו נוסף לו השם חייא, ולעיתים חתם בו.
נפטר בגיל 43 במגפה (מגפה = מחלה שהתפשטה והשפיעה על אנשים רבים) ונקבר בסלוניקי. לפי המסורת, ביום קבורתו התרחשה סצנה שבה נראה שהשמש יצאה בדיוק בזמן ששאלו אם חלל הקבורה את כניסת השבת, מה שהרגיע את המלווים.
החיבור המפורסם ביותר שלו הוא פירוש על "משנה תורה" של הרמב"ם בשם "לחם משנה". פירוש זה מעמיק בדברי הרמב"ם ומשווה אותם לראשונים ולמפרשי הרמב"ם הקדומים, כמו רבי יום טוב וידאל די טולוזה ורבי יוסף קארו. המחקר מציין שהוא התחיל לכתוב לפני שהכיר פירוש אחר בשם "כסף משנה", אך הוסיף אזכור לפירוש זה בספרו.
הפירוש "לחם משנה" הודפס והפך לחלק מהמהדורה הסטנדרטית של "משנה תורה", ולכן זכה לתפוצה רחבה.
נוסף לכך חיבר ספר שו"ת בשם "לחם רב" שבו נאספו תשובות לשאלות הלכתיות. על אף טענה מאוחרת של רבי דוד קונפורטי שרבו רבי מרדכי קלעי ייחס לעצמו חלק מהכתיבה, טענה זו נראית חלשה ואין לה תמיכה רחבה.
מחבר ומבקר ההיסטוריה נחום סוקולוב העריך מאוד את סגנונו העברי של רבי אברהם. סוקולוב ציין את עושרו הלשוני, את הסדר ההגיוני ואת העומק במחשבה שבספריו.
רבי חייא אברהם ברבי משה די בוטון חיו במאה ה-16. כינו אותו "לחם משנה".
היה רב גדול וסיפר דברים על חוקי הדת. למד בסלוניקי. היו לו תלמידים ידועים.
הוא חלה ונפטר במגפה. (מגפה זה מחלה שהרבה אנשים חולים בה.) ספרו נקבר שם והוא נקבר בסלוניקי.
הוציא פירוש על "משנה תורה" של הרמב"ם, וקרא לו "לחם משנה". פירוש הוא הסבר על ספר. פירושו השווה בין דעות שונות ועזר לאנשים להבין את ההלכה.
גם כתב ספר שאלות ותשובות שנקרא "לחם רב". אנשים העריכו את השפה והסדר שבכתיבתו.
תגובות גולשים