אברהם חלימה

אברהם חלימה (12 באוקטובר 1919, 23 בינואר 2007) היה שופט בבית המשפט העליון ויושב‑ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה‑13.


נולד בבגדאד, עיראק, ב‑1919. למד משפטים בבגדאד וסיים את לימודיו ב‑1941. עבד כעורך דין עד שעלותו לישראל במרץ 1951. במשך שלוש שנים התגורר במעברת תלפיות ועבד בתחילה בסלילת כבישים.

באוקטובר 1951 מונה למזכיר האולפנים במשרד החינוך והתרבות. בינואר 1952 הצטרף למשרד המשפטים ושירת כעוזר ל"פקיד מסדר הקרקעות", פקיד שעוסק בארגון ורישום קרקעות. במהלך עבודתו עבר את בחינות עורכי הדין הזרים, וקיבל רישיון לעריכת דין בישראל במרץ 1954.

ב‑1955 שימש כעוזר לפרקליט מחוז תל‑אביב. ייצג גם את היועץ המשפטי לממשלה, חיים כהן, בוועדות מחוזיות לתכנון ולבנייה. לאחר מלחמת סיני שימש כפרקליט מחוז רצועת עזה, ובהמשך כפקיד מסדר בענייני קרקעות בצפון.

ב‑1960 מונה לשופט בבית משפט השלום בבאר שבע ובאשקלון. ב‑נובמבר 1962 עבר לבית משפט השלום בפתח‑תקווה. ב‑נובמבר 1968 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי. בספטמבר 1982 מונה כשופט בפועל בבית המשפט העליון למשך חצי שנה.

ביולי 1983 מונה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל‑אביב. ב‑18 באפריל 1984 מונה לשופט קבע בבית המשפט העליון. שירת שם כחמש שנים, וב‑1989 פרש לגמלאות ומונה לדירקטור בחברת הכשרת היישוב. ב‑1992 כיהן כיושב‑ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה‑13.

נפטר ב‑23 בינואר 2007, בגיל 87.

אברהם חלימה (1919, 2007) היה שופט חשוב בישראל והוביל את ועדת הבחירות לכנסת ה‑13.


נולד בבגדאד בשנת 1919. למד משפטים וסיים ב‑1941. עלה לישראל במרץ 1951. תחילה חי במעברה בשם תלפיות ועבד בסלילת כבישים.

התחיל לעבוד במשרדי הממשלה. ב‑1954 קיבל רישיון להיות עורך דין, זה אומר שיכול לעבוד כעורך דין בישראל. ב‑1955 עזר לפרקליט המחוז בתל‑אביב.

אחרי מלחמת סיני עבד כפרקליט באזור עזה. אחר‑כך טיפל בענייני קרקעות בצפון.

ב‑1960 מונה לשופט בערים באר‑שבע ובאשקלון. משם עבר לשמש כשופט בפתח‑תקווה וב‑1968 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי. שופט הוא אדם שמחליט בסכסוכים לפי החוק.

ב‑1982 שימש זמן קצר בבית המשפט העליון. ב‑1984 מונה לשופט קבוע בבית המשפט העליון. פרש בגיל פרישה ב‑1989 ועבד כדירקטור בחברה.

ב‑1992 הנהיג את ועדת הבחירות המרכזית, הועדה שמנהלת את הבחירות בישראל. נפטר ב‑23 בינואר 2007, בגיל 87.